, ש"נ, מ"ר יְלָדוֹת, — נקבה קטנה, נערה: קח לי את הַיַּלְדָּה הזאת לאשה (בראש' לד ד).  ויתנו הילד בזונה וְהַיַּלְדָּה מכרו ביין וישתו (יוא' ד ג).  ורחבות העיר ימלאו ילדים וִילָדוֹת משחקים ברחבתיה (זכר' ח ה).  — ובתו"מ כמו"כ במשמ' אשה לא זקנה: שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה ועמד ואמר שישאנה לו אומרים לו כלך אצל כמותך למה לך להכניס קטטה לביתך (ספרי דבר' רצ).  ובלבד שלא תצא (האשה בחוטי שער) לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילדה (ירוש'  שבת ו ח:).  שלא יתן לה לא (הכסות) של ילדה לזקינה ולא של זקינה לילדה (כתוב' מח.).  לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקנה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות (ב"ק ס:).  בוא ואשיאך עצה עשה להן קלעים והושיב בהן זונות זקנה מבחוץ וילדה מבפנים וימכרו להן כלי פשתן וכו' ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק אומרת לו הזקינה אי אתה מבקש כלי פשתן זקינה אומרת לו בשוה וילדה אומרת לו בפחות (סנה' קו.).  האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה וסתות (מד"ר בראש' מח).  האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטים נאים (שם).  — ומ"ר: רבי אלעזר אומר (על שלש עבֵרות) נשים מתות ילדות (שבת לב.).  — ובמשמ' ש"ת, נשים ילדות, לא זקנות: וחז"ל חשו לנשים ילדות שמא תצאן לתרבות רעה (שו"ת בנימין זאב קכו).  — וגם בדברים לא בע"ח, גפן יַלְדָּה וכדומה, לא זקנה: אמר ר' יוחנן ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות (בנדר' נז:).  ילדה שסיבכה בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה (סוט' מג:).  ילדה הפחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה (שם).  ילדה הפחותה מטפח אינה מקדשת את הזרעים (שם).  — ובהשאלה, °יַלְדַּת העב, ר"ל הגשם, ואמר המשורר: קמתי בגן נשף העת ילדת העב עלי חולה, וישא אל אפי רוח ריח מחלים נפש חולה, וברק שחק באש ושאון רעמו ידמה אל קול חולה (רמב"ע, תרשיש ג טו).