°, ש"ז, מ"ר יִצּוּבִים, — שה"פ מן יצב, במשמ' עמידה קבועה וחזקה: כשביבים יעודים ומשורשים פני יושב הכרובים, כסא היה מונח ברקיע ביצובים, למושב מלך נורא על סביבים (רש"י, סליח' צו"ג, אז טרם).