*, ש"ז, מ"ר יְצוּקִים, — כמו *מָצוּק: יצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית (ירוש' כלא' ט לב:).  ועי' ערך מצוק.  — וגם כנוי להשמים, ואמר הפיטן: מי נטה כיריעה שחקיו, נסתר מפני, מי נטע על פני ארץ יצוקיו, נראה לרעיוני, מי נטה עליה קו, מי אלוה מבלעדי יי' (רמב"ע, שחר' יוה"כ, מי אל נסתר).