יְצוּר

*1,  ש"ז, מ"ר יְצוּרִים,  — מה שנוצר, מה שיָצַר אלהים, בריה, Geschöpf; créature; creat:  קודם עד שלא נוצר יצור מחשבתו גלויה לפניך (מד"ר בראש' ט).  הוא היה אחד מארבעה בני אדם שנקראו יצורים (פסיק' רבתי כו).  —  ואמר הפיטן:  והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו (שחר' ר"ה, אלהינו).  אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך (שם מוסף, אתה זוכר).  כי זכר כל היצור לפניך בא ואתה דורש מעשה כלם (שם, ועל המדינות).  במקהלות רבבות עמך בית ישראל שכן חובת כל היצורים לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו להודות להלל ולשבח (תפל' נשמת).  אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם (מוס' ר"ה, אתה זוכר).  היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם (שם, היום הרת עולם).  מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים (שם, מי כמוך).  יצורים וצפון חֻבם כחמר בימינך, רוח חדש בקרבם להשיג את רצונך (ר"י הלוי, יצורים).



1 מן יצר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים