יָצִיא

, ש"ז, מ"ר יְצִיאִים, סמי' יְצִיאֵי, — מי שיצא ממקום, יְצִיא מעיו של פלוני, בנו:  ויבא (מלך אשור) בית אלהיו וּמִיצִיאֵו 1 מעיו שם הפילהו בחרב (דהי"ב לב כא).



1 כך הכתיב, הקרי מיציאי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים