— קל לא נהוג.

— הִפע', הִצִּיעַ, עת' אַצִּיעַ, אַצִּיעָה,  — א) פ"ע, הִצִּיעַ, ירד למטה, sich herunterlassen; descendre; to go down: אם אסק שמים שם אתה וְאַצִּיעָה שאול הנך (תהל' קלט ח).  — ב) פ"י, הִצִּיעַ דבר, שָׂם אותו, niederlegen; poser; to set : הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יַצִּיעַ הלזה תקרא צום ויום רצון ליי' (ישע' נח ה).  — *והציע את עצמו לפלוני, הכניע א"ע: אל תצע לנבל נפשך ואל תשא פני מושלים (ב"ס גני' ד כו).  — ובתו"מ, *הציע מצע, סדין, וכדומה, שם את המצע, פשט אותו, עשה את המטה: אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה ומצעת לו המטה ועושה בצמר (כתוב' ה ה).  מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת (שבת טו ג).  התחילו ישראל מתקנין כליהם ומציעין בהמתם לצאת (מכי' בשלח ב א).  דרך מלכים להיות עומדים ואחרים מציעין  להם תשמיש המרכבה ואוסרין אותה אבל פרעה הרשע הוא בידו אסרו והציע תשמישי רכבו וכיון שראו גדולי מלכות עמדו כולם ואסרו מרכבותיהם והציעו לעצמן (שם).  יכול ממש שירד הכבוד והציעו על הר סיני ת"ל כי מן השמים מלמד שהרכין הקב"ה שמים התחתונים ושמי שמים העליונים על ראש ההר וירד הכבוד והציען על הר סיני כאדם שהוא מציע את הכר על ראש המטה (שם יתרו, בחדש ד).  לא יקנב את הירק ולא יציע את המטות ולא ידיח את הכוסות (ספרא אחרי עג).  יתום (שהוא) מבקש לישא שוכרין לו בית ומציעין לו מטה ואחר כך משיאין לו אשה (תוספתא כתוב' ו ח).  סדין של פשתן הציעה (השונמית) על מטתו (של אלישע) ולא ראתה קרי עליו (ברכ' י.).  לא יעלה עליך (בגד שעטנז) אבל אתה יכול להציעו תחתיך (ביצ' צד:).  (קונם) שלא אציע לך מטתך ושלא אמזוג לך את הכוס (נדר' פא:).  המציע מצעות בנכסי הגר קנה (ב"ב נג:).  נכנס (אצל הזונה) הציעה לו ז' מטות שש של כסף ואחת של זהב (מנח' מד.).  תפש (טיטוס) זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה (גיט' נו:).  למלך שנטל אשה וכו' ואמר כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פלוני אבא אצלך (מד"ר שמות נב).  הציעו לו (לחזקיהו) טפטיות מפתח בתיהם עד קברי בני דוד וכו' אמר להם ירמיהו מה אם בשעה שהצעתם טפטיות מפתח בתיכם עד קברי בני דוד נתייחפו רגליכם (שם איכ', פתיח').  ונוהגין כל ישראל בספרד ובמערב בשנער ובארץ הצבי להדליק עששיות בבתי כנסיות ולהציע בקרקען מחצלאות כדי לישב עליהן (רמב"ם תפלה יא ה).  — ועם ו ההפוך *וַיַּצַּע: ויצע בכל ארץ ארם מצע גדולה של פגרים מתים (יוסיפון, פרק סג).  — וגם במשמ'  °מַרָח: מרקחת שמציעין על רקיקין דקין (הלבוש, או"ח ריב ב).  — ג) בהשאלה, *הִצִּיעַ ענין, הציע דבר למודי, קרא אותו לפני השומע, vortragen; exposer; -pose : ר' יוסי אומר שונה הוא (הבעל קרי) ברגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה ר' יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא ר' נתן בן אבשלום אומר אף מציע את הגמ' ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו (ברכ' כב.).  — והשתמשו הסופרים הרבה במלה זו במשמ' זו: אבל המשפט בהציע דברי השותפות שאמור בהם כי יטיל שמעון לאמצע ק"נ וכו' (רסע"ג, תשו' גאוני מו"מ צ).  ואנחנו מציעים בתשובה זו הצעה ונאמר כי החושים אינם משיגים מן המוחשים כ"א מקריהם (כוזרי ד ג).  וכלל ההצעה היא כאשר נציע בקצור מה שנרצה להוכיח (נופת צופים ב י).  ואציע כל ההקדמות וההצעות הראויות לאותו דבר כפי דעתי הצרה ולשוני הקצרה (יסו"ע לר"י ישראלי א א).  — ובמשמ' הניח כאלו היה, setzen, annehmen; supposer;     -pose : נציע שמרכז העגולה הזאת הוא נעלם ממנו ונרצה להכירו (יסו"ע לר"י ישראלי א ב).  ואציע להיות העגולה הנוכחית הזאת שאחוג אותה היא העוברת בשטחה על מרכז הירח (שם ג י).  ועתה נציע משולש אב"ג שזויות ג' ממנו היא ניצבת (עמודי השמים על קדוה"ח כז).  וכדי לבאר את זה נציע מרובע אבג"ד ומרובע הדב"ג בנוי על צלע אחת (שם טו).  — והשתמשו הסופרים בזמן החדש בפעל זה במשמ' ערך דבר בעצה או בבקשה שיעינו בו ויבדקוהו ויסכימו על הדבר, vorschlagen; proposer; -pose.

— הָפע', *הֻצַּע, הוצע, מוצע, מוצעת, — שהציעו אותו: אעפ"י שאמרו חייבי ערכין ממשכנין אותן נותנין לו מזון שלשים יום וכסות שנים עשר חדש ומטה מוצעת וסנדלין ותפילין (ערכ' ו ג).  ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטריקלין מוצע לכם אתם ותלמידיכם מזומנין לכת שלישית (ירוש' חגי' ב טז).  וכשבא (האדם) לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יה"ר שתהא לשבת אחרת כך (שבת קיט:).  אני ואתם בחלומי מסובין היִינו על הר סיני וכו' ומצעות נאות מוצעות לכם (חגי' יד:).  ומעשה באיש אחד שנגנבה טליתו ובא לקבול עליה לדיין ומצאה מוצעת על גבי מטתו (פסיק' דר"כ, איכה).  הקורות המוצעות על הקרקע (רגמ"ה ב"ב כ:).  ויהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה על הפת כמו בסעודת הלילה (טור או"ח, שבת רפט).  — ובהשאלה לענין למודי: נרצה להקי' על קו זה המוצע ולעשות משולש (יסו"ע לר"י ישראלי א ב).