יַתּוּעַ

° 1, ש"ז, — שם צמח שיש בו מיץ לבן: וממה שישמר בריאות השנים שימצמץ בחדש פעמים ביין שיתבשל בו שרש יתוע קאנון ג ו א. שלשול בטנם (יבוא) משתיית חלב עז שהיה מרעה שלה ענפי עשב אשקמוניא או יתוע פרקי משה יג.



1 בערב' יתוע يتوع.