*, ש"ז, — שה"פ מן יִתֵּר: לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא הוי יתור בגדים (ערוב' כג:).  צילצול קטן הוי יתור בגדים (זבח' יט.).  — ובדבור הרגיל, בפרט מה שנותר להחייט מהאריג שנותנים לו לתפור בגד, וכנוי למה שהוא לוקח לו בעצמו מהאריג בלי דעת בעל הבגד: שם חנויות ואין מספר קטנות עם גדולות שידות תיבות וארונות מלאים פרקמטיא ואף ארונות גנביא אלו שהחייטים מוכרים לבעליהם שם את היתור שיורי בגדי צמר ופשתן (הפרדס, מסע' בנימין השלישי).  כי נתפש בגנבה וענשו אותו לעמוד אל עמוד הקלון כל ימי חייו ולהתגלגל בעשה יתור לאחר מותו (יל"ג, עם עקש).