1, ש"ז, בכנ' יִתְרִי, מ"ר יְתָרִים, — א) חבל, Shhne; corde; cord: ויאמר אליה שמשון אם יאסרוני בשבעה יְתָרִים לחים אשר לא חרבו וחליתי (שופט' יו ז). וינתק (שמשון) את הַיְתָרִים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש (שם ט). — ובפרט יֶתֶר הקשת, החבל האוחז בשני קצוות הקשת ומותח אותה: כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יֶתֶר לירות במו אפל לישרי לב (תהל' יא ב). כי יִתְרוֹ2 פתח ויענני ורסן מפני שלחו (איוב ל יא). — ובתו"מ, במשמ' זו: הנוגע ביתר ובקשת אעפ"י שהיא מתוחה (כלים כא ג). — ובהשאלה, קו מדֻמה שבין שני קצוות עיר בנויה בצורת קשת: עיר העשויה בקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת (ערובין נה.). — ובציור תשברת: בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה והקשותה וכו' והקשותה בד' פנים בקשת וביתר ובחץ ובגג וכו' היתר זה המחזיק בפי הקשת והחץ הוא המשוך מאמצע הקשת לאמצע היתר (משנת המדות א). הקשותה כיצד נותן החץ על היתר שניהם בבת אחת וכו' וחוזר ולוקח חצי היתר וצורפו בתוך עצמו (שם ב). דע כי יש בעגול דברים רבים האחד קו העגול והשני האלכסון והשלישי הכפל והרביעי היתר והחמישי החץ והששי השברים (ראב"ע, ספ' המספר ז). נחשוב עגול אלכסוני י' וחצי היתר ד' והחץ ב' (שם). ואין כח במשכיל לדעת קדרות המאורות אם לא ילמד זה השער ויתרי  קשתי העגול יצאו מהשער הזה (שם א). וכאשר נוציא יתר בשלישית האלכסון יהיה מרובע היתר עם מרובע החץ כמו מרובע האלכסון העגול (הוא, יסוד מורא יא). ואם נשים עגול שיהיו אלכסוניו עשרה ונעשה יתר בשלישית החץ מפאת הנקודה משתי הפאות אז נמצא מרובע שיהיו שבריו כמדת קו העגול (הוא, ספ' השם ו).  והנה אם היה מחץ השלישית י' שהוא ג' מעלות ושלישית מעלה יהיה מרובע חצי היתר כ"ב מעלות (שם). וכל הקוים הישרים הנמשכים בעגולה משפה אל שפה כ"א מהם נקרא יתר (יסו"ע לר"י ישראלי ז). — ב) °נים כלי הנגינה כמו הכנור והנבל וכדומה: תנועות העט רסן על תנועת יתרי הכנור (מוסר' הפלסופ' ב א). הימין מניעה יתרי הכנור (רד"ק, שרש שכח). — ואמר המשורר: אם הניפו קומות תמר לרקוד כלו ייני אובות, או הניעו יתרי כנור הובישו כל בעלי אובות (רמב"ע, תרשיש ב ו).  ג) °העצבים של גוף בע"ח: שהוא סבת התנועה החפצית הנקראת בלשון ערב עצל ובלעז מוסקול באברי הבש' והתלכד' ונטיית יתרותיו ומקום דבוקם ולפיפת קשוריו (אגר' תימן לרמב"ם). הזקנים יתקמטו עיניהם ויכנסו בחוריהם לפי שיתקמטו יתרי העין כי יגבר עליו היובש ותחלש הראות (רד"ק, שרש כהה). כאשר תכהינה עיני האדם לעת הזוקן יתקמטו יתרי העין ותקום העין ותכנס למעלה (שם, שרש קום). הליחות אין להם כח ככח העצבים והיתרים (פי' משלי לר"ז הלוי ל כח).