יָתַם
— קל לא נמצא.
— פִע', *יִתֵּם, מְיַתֵּם, — יִתֵּם את פלוני, עשהו יתוֹם: כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את גוזליו ותלמודו משתכח ממנו (פסח' מט.).
— נִתפ', *נִתְיַתֵּם, נִתְיַתְּמָה, — נעשה יתום: בבא עליה ואח"כ נתיתמה (פסח' מט.).