יָתַם

— קל לא נמצא.

— פִע', *יִתֵּם, מְיַתֵּם, — יִתֵּם את פלוני, עשהו יתוֹם:  כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את גוזליו ותלמודו משתכח ממנו (פסח' מט.).

 — נִתפ', *נִתְיַתֵּם, נִתְיַתְּמָה, — נעשה יתום:  בבא עליה ואח"כ נתיתמה (פסח' מט.).

חיפוש במילון: