1, ש"ז, מ"ר בכנ' מֵיתָרַי, מֵיתָרָיו, מֵיתָרֶיךָ, מֵיתָרַיִךְ, מֵיתְרֵיהֶם, — א) חבל שקֹשרים בו את האהל אל היתד התקועה באדמה, Zeltstrick; corde de tente; tent-cord: את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מֵיתְרֵיהֶם (שמות לה יח). ואת המסך לשער החצר את מֵיתָרָיו ויתדתיה (שם לט מ). אהלי שדד וכל מֵיתָרַי נתקו (ירמ' י כ). הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מֵיתָרַיִךְ ויתדתיך חזקי (ישע' נד ב). — ב) כמו יֶתֶר, חֶבֶל הקשת, Sehne des Bogens; corde de l'arc; bow-string: כי תשיתמו שכם בְּמֵיתָרֶיךָ תכונן על פניהם (תהל' כא יג). — ובסהמ"א, חֶבֶל בכלל: כפתוהו אל העמוד ללקות וכרת את המיתרים וברח (רמב"ם, הלכ' סנה' יז ו.). — ג) בתשברת, °קו מחבר שני קצוות הקשת: השער השני בחשבון הקשתות ומיתריהן וכל התלוי בהן מיתר הקשת הוא קו ישר יוצא בעגול מנקודה אחת נתונה על קו העקום המקיף את העגול אל נקודה אחרת כנגדה מהקו המקיף (ר"א בר"ח הנשיא, חשבון המהלכות, כ"י בריט' מוז'). — ד) בגוף בע"ח, °מין ממיני הגידים: כי החרום הוא שמיתר חוטמו נכרת וכו' ומיתר החוטם הוא החוצץ בין שני האפים (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, שרש חרם). וכן נצטרך הלב אל הריאה והגרון והאף והקרום והמיתר המניע למיתר החזה לעבודת הנשימה (הוא, כוזרי ב כו). המיתרים והם גשמים צומחים מקצות העצלים דומים לעצבים ופוגעים האיברים המתנועעים פעם ימשכום בהמשכם בכויצת העצל והתקבצותו והחזרתו לאחור ופעם ירפום בהתרפותם (קאנון א א ה, במהות האבר). המיתר הוא יותר רך מהקשורים ויותר קשה מן העצבים וכו' יש בגוף ג' כלים קרוב ענינם בצורת גרמיהם אחד מהם העצב והשני הקשור והשלישי המיתר והמיתר הוא שתי קצוות העצל והוא עצביי והוָלדו יהיה מהעצב והקשור יחד וכל עצב הוא עגול בעגול גמור ואיננו כן המיתר אבל יש ממנו עגול ויש ממנו שטוח מעט (פרקי משה א). אלו השלשה כלים והם העצב והמיתר והקשור כלם הם לבנים ומקשיים חלולים נעדרי הדם (שם). אבל המתנועע אשר לא יניע דבר הוא העצמות ומניעו הם המיתרים ומניע המיתרים העצלים ומניע העצלים הגידים המשתרגים בהם (אמונ' רמה א ה). לעיין יפה בכל הגידין והוורידין והעורקים דופקים בלתי דופקים עצבים ועצלים קשרים ומיתרים (שאלת יעבץ א מא). — ה) °מֵיתָרֵי הכנור וכדומה, הנימים שיכּה בהם המנגן: מי שידע להחביר תנועות הנפש עם הטבע כחבור תנועת ארבעת המיתרים עד אשר יתנועעו כולם (מוסרי הפלוסופ' א יט). ושמם (של המיתרים) מיתר השורק הנקרא זיר כפי הגבורה והמיתר המשנה הנקרא מתנה כנגד הצדק וכו' והמיתר המשלש הנקרא מתלת' כנגד היושר והמיתר האילֵם הנקרא באס כנגד המחילה (שם א כ). ויתחדשו מזה קולות משונים כמו שיתחדש מהנעת מיתרי הכנור (רש"ט פלקיירא, המבקש פז). כנורו של משה שלם היה במיתריו ויתדותיו משוערים במדה ערוכה (נפוצ' יהודה א). — ובמליצה, בענין השירה, ואמר המשורר: כי חלש נבלי ומיתריו לא כוננו, ובנות שירתי גם הן אברותן מה רפו, אלה קול זמרה עדנה לא נתנו, אלה במרום הבריאה עוד לא עפו (יל"ג, מלחמ' דוד בפלשת' א).