הַכְאָבָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הכאיב:  וגם לא ישר אצלם להכחיש השכל הנברא עם האדם עד שיאמר שהכאבת מי שאין חטא עליו אין עול בה (מו"נ ג יז).  כשתחול עליו הכאבה במכות הנזכרות בתוכחה (מלמד התלמיד', בהר).  אין המלט לפי דעת אליפז משייוחס העול לש"י בזאת ההכאבה אשר הכאיבני (רלב"ג איוב ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים