כבדוּת, ש"נ, — סגולת הַכֹּבֶד, ומתינות ותנועה לאט לאט, Schwierigkeit; lourdeur; heaviness: ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בִּכְבֵדֻת (שמות יד כה).  — ומצוי בסהמ"א במשמ' העקרית והרוחנית: שהארץ היא המורגשת יותר לפי עכירותה וכבדותה ובה אנחנו נמצאים (שמות יד כה).  ההבדלים האחרים הנמצאים להם (להיסודות) הנה הם נמשכים להם כמו הכבדות והקלות והשעירות והספוגיות והמקשיות (שמות יד כה).  כבר יש בהם יסוד הארץ והמים אשר לכבדותה היה נראה שיספיקו להכריח השני יסודות קלים (שמות יד כה).  ותשליכם הכח הדוחה הטבעית (את המזונות שנתעכלו) מאבר לאבר עד שתוציאם לתחתית הגוף לכבדותם ועובי חמרם ותגיעם אל פי הטבעת (שמות יד כה).  חלקי העפר הם עבים וכבדים וניכר מגשמים המורכבים ממנו כמו כסף חי וזהב הכבדים מאד ואי אפשר לומר שהכבדות תהיה בסבת חלקים מימיים שבהם הקלים מיסוד עפר (שמות יד כה).  — ובענין °הברת האותיות: ועשו זה (להדגיש הריש בקצת מקומות) כדי שתחזק הסמיכה עליה בעבור כבדותה על הלשון מפני ההשנות אשר בה (שמות יד כה).  — וכְבֵדוּת הלב, קשיות הערף: ואם הם כבר היו מסכימים לשלחו איך היו מוכיחים אותם לכבדות לבבם (שמות יד כה).  — וכְבֵדוּת הצער וכדומה, ואמר הפיטן: ותני לחי למורטים ואל תמנעי מרוק פנים, אולי בכבדות1 יגונים יקלו הזדונים ר"י הלוי, יוצ' יוה"כ, ירושלם האנחי.  — ומדות אדם כָּבֵד, טרחן: מחילה מכבודך הסוחר יש לך מן הכבדות מנה הראויה להכביד לבות בני אדם (שמות יד כה).  — וכְבֵדוּת באברים: יאונה אליו מחושים ומכאובים בלי קדחת כמו מיחוש ראש או לב או כבדות בשאר אבריו (שמות יד כה).