כָּבֹד, ש"ז, סמי' כְּבוֹד, כְּבֹד, כְּבוֹדִי, כְּבֹדִי, כְּבוֶֹדָך, כְּבֹדֶךָ, כְּבוֹדֵךְ, כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדָהּ, כְּבוֹדְכֶם, כְּבוֹדָם, — א) חשיבות של פאר שיש לאדם או לדבר בעיני הבריות בשביל מדות טובות או מעשים גדולים או כשרון נעלה וכדומה, Ehre; honneur; honour: והגדתן לאבי את כל כְּבוֹדִי במצרים (שהוא השליט על כל מצרים) ואת כל אשר ראיתם בראש' מה יג.  גלה כָבוֹד מישראל אל הלקח ארון האלהים ש"א ד כא.  וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כָּבוֹד אשר לא היה כמוך איש במלכים מ"א ג יג.  כָּבוֹד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון משלי ג לה.  כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כָּבוֹד שם כו א.  ארך ימים בימינה (של החכמה) בשמאולה עשר וְכָבוֹד שם ג יו.  רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וְכָבוֹד שם כא כא.  ותחסרהו (את האדם) מעט מאלהים וְכָבוֹד והדר תעטרהו תהל' ח ו. גדול יהיה כְּבוֹד הבית הזה האחרון מן הראשון חגי ב ט. כְּבוֹדִי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי איוב יט ט.  בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כְבוֹדִי ואם אדונים אני איה מוראי מלא' א ו.  וראו גוים צדקך וכל מלכים כְּבוֹדֵךְ וקרא לך שם חדש ישע' סב ב.  כרבם כן חטאו לי כְּבוֹדָם בקלון אמיר הוש' ד ז.  וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם אפרים כעוף יתעופף כְּבוֹדָם שם ט י=יא.  ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כְּבוֹדְכֶם ישע' י ג.  רדי מִכָּבוֹד ישבי בצמא ישבת בת דיבון ירמ' מח יח.  שבעת קלון מִכָּבוֹד שתה גם אתה והערל חבק' ב יו.  עזרנו אלהי ישענו על דבר כְּבוֹד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך תהל' עט ט.  — עשה או נתן כָּבוֹד לפלוני, עשה מעשים שיהיה לפלוני לכבוד, לאות שהוא מכבדהו, מפני שהוא מכבדהו: ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כָבוֹד ליי' אלהי ישראל ותן לו תודה יהוש' ז יט.  ויאמרו (הקוסמים) אם משלחים (אתם) את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם וכו' ונתתם לאלהי ישראל כָּבוֹד אולי יקל את ידו מעליכם ש"א ו ג-ה.  ישימו ליי' כָּבוֹד ותהלתו באיים יגידו ישע' מב יב.  תנו ליי' אלהיכם כָּבוֹד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף ירמ' יג יו.  אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כָּבוֹד לשמי אמר יי' צבאות ושלחתי בכם את המארה מלא' ב ב.  הבו ליי' משפחות עמים הבו ליי' כָּבוֹד ועז תהל' צו ח.  ויקברהו במעלה קברי בני דויד וְכָבוֹד עשו לו במותו דהי"ב לב לג.  — כִּסֵּא כָּבוֹד: מקים מעפר דל  מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כָבוֹד ינחילם ש"א ב ח.  ועי' כסא.  — ב) יפי ופאר, Pracht; splendeur; splendour: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לְכָבוֹד ולתפארת שמות כח ב.  וּכְבוֹד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה ישע' י יח.  כְּבוֹד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי שם ס יג.  — ופאר של גדולה והדר, בפרט של אלהים, Herrlickeit; majesté; majesty, וכנוי לענן ומתוכו אש מתלקחת של התגלות האלהות: ויפנו אל המדבר והנה כְּבוֹד יי' נראה בענן שמות יו י.  וישכן כְּבוֹד יי' על הר סיני ויכסהו הענן וכו' ומראה כְּבוֹד יי' כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל שם כד יו-יז.  ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יי' ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כְבוֹד יי' את בית יי' אז אמר שלמה יי' אמר לשכן בערפל מ"א ח י-יב.  ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כְּבוֹד יי' עמד כַּכָּבוֹד אשר ראיתי על נהר כבר יחזק' ג כג.  — וגדוּלת מעשי אלהים: השמים מספרים כְּבוֹד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע תהל' יט ב.  ספרו בגוים כְּבוֹדוֹ בכל העמים נפלאותיו שם צו ג.  — אֵל הַכָּבוֹד: קול יי' על המים אֵל הַכָּבוֹד הרעים שם כט ג.  — מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הַכָּבוֹד מי זה מלך הַכָּבוֹד יי' עזוז וגבור שם כד ז=ח.  — ופאר של מלכות וכדומה: ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם כִּכְבוֹד בני ישראל יהיו ישע' יז ג.  בהראתו את עשר כְּבוֹד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו אסת' א ד.  ויספר להם המן את כְּבוֹד עשרו ורב בניו שם ה יא.  פרח תפרח (הצִיָּה) וכו' כְּבוֹד הלבנון נתן לה הדר הכרמל ישע' לח ב.  — ג) עשׁר, נכסים, כלים מפארים, Reichtum; richesse; riches: וישמע (יעקב) את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הַכָּבֹד הזה בראש' לא א.  ותלו עליו (על היתד שבכתל) כל כְּבוֹד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן ישע' כב כד.  הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כְּבוֹד גוים שם סו יב.  בזו כסף ובזו זהב ואין קצה לתכונה כָּבֹד מכל כלי חמדה נחו' ב י.  חיל גוים תאכלו וּבִכְבוֹדָם תתימרו ישע' סא ז.  — ד) עקר מהותו של האדם, נפשו, גופו 1, Seele, Körper; äme, corps; soul, corps: בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כְּבֹדִי בראש' מט ו. לכן שמח לבי ויגל כְּבוֹדִי אף בשרי ישכן לבטח תהל' יו ט.  נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כְּבוֹדִי שם קח ב.  ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וּכְבוֹדִי 2 לעפר ישכן שם ו ז.  — ובבן סירא ובתו"מ, במשמ' העקרית: אל תתכבד בקלון אביך כי לא כבוד הוא לך כבוד איש כבוד אביו ומרבה חטא מקלה אמו בני החזק בכבוד אביך ואל תעצבהו כל ימי חייו ב"ס גני' ג י-יב.  משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה סוט' ט טו.  ר' אליעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך אבות ד יב.  הקב"ה חס על כבודן של בריות מכי' משפט', נזיק' יב.  אבדת את עצמך ואבדת את כבודך ספרי במד' קלא.  גדול כבוד הבריות שדוחה למצוה ירוש' נזיר ז נו..  פנו חצר מפני הטומאה והתקינו כסא ליהושפט מלך יהודה אמרו יבוא זה שרץ אחר הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד שם סוט' ט כד ג.  כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו יומא לח..  אבותיך בקשו להרבות כבודן ורצו למעט כבוד המקום שם.  גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקות בישראל מגי' ג..  מעשה ומתו בניו של ר"ע נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול בשעת פטירתן עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו אפילו שני בניו חתנים מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם מו"ק כא:.  הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך קדוש' ל..  בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך אמרו אוה"ע לכבודו הוא דורש שם.  הרב שמחל על כבודו כבודו מחול נשיא שמחל על כבודו אין כבודו מחול שם לב:.  עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות שם.  כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם שם מ..  שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם וכו' אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא נדר' סב..  לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו ב"מ נט..  כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה מד"ר במד' ד.  אמר הקב"ה אתה עמדתמכסאך ופסעת שלש פסיעות לכבודי חייך שאני מעמד ממך ג' מלכים שם שה"ש, מצאוני.  כי יראתי מפניך לבלתי תת כבודך לבשר ודם ולא רציתי להשתחות לזולתך שם אסת', ותאמר אסתר.  יוסף נתן את נפשו על כבודה של אמו ועשו ביקש להרוג את אמו פסיק' רבתי יב.  —  *מפני כבוד דבר, כדי לעשות לו כבוד, לבלתי חלל כבודו: בפרקים שואל (בשלום אדם נכבד) מפני הכבוד ומשיב ברכ' ב א.  אין מדליקין בעטרן (בשבת) מפני כבוד השבת שבת ב ב.  שלא אמרת אלא מפני כבודי זה הוא כבודי תוספתא נדר' ד ח.  מפני כבוד השבת התירו ירוש' דמאי ד כג ד.  בכל השותפין מעכבין זה על זה בחצר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל שם נדר' ה לט..  היו שני דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה ואחת קרובה וטמאה וכו' הולך בקרובה מפני כבוד הרבים שם נזיר' ז נו..  שאין גוללין ס"ת בציבור מפני כבוד ציבור יומ' ע..  — *נהג בפלוני כָּבוֹד: הלומד מחבירו וכו' אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד אבות ו ג.  הרי אני מודיע לכם חבתם של בני שתהיו נוהגים עמהם בכבוד מכי' בשלח ב, פתיח'.  געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד וכו' אמרו (החכמים) איפשר (אין) רבי ישמעאל נוהג בכבוד אבותיו ירוש' פאה א טו ג.  בתחילה עד שלא ראו (המצרים) בכבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד ולבסוף שראו בכבודן נהגו בהן כבוד סוט' יג..  שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר"ע מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה יבמ' סב:.  — *חָלַק כָּבוֹד לפלוני: אף יריחו היתה יכולה להוציא עמוד שלם אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלם היתה מוציאה חצי עמוד ירוש' פסח' ד ל ג.  כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ברכ' יט:.  ויקרא אל משה וכל ישראל עומדין ולא בא הכתוב אלא לחלק כבוד למשה יומא ד:.  ואם אני רואה אותן חולקין כבוד אלו לאלו אני יודע שהן בני אדם מהוגנין מד"ר בראש' מח.  אמר להם הקב"ה אתם חלקתם כבוד אחד לחבירו ואני חולק לכם כבוד שתקריבו ביום שבת שלי שם במד' יד.  חלקו כבוד לר' יהודה שהיה בן עיר ולא שהיה גדול מהם בתורה שם שה"ש, סמכוני.  — ומליצה, *כְּבוֹדוֹ במקומו, שלא נתמעט, נשאר כמו שהיה קודם: אבותיך בקשו להרבות כבודן ורצו למעט כבוד המקום עכשיו כבוד המקום במקומו ומיעט כבודם יומ' לח..  כל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט מד"ר במד' ד.  — ובפרט כעין התנצלות ובקשת מחילה כשאומרים עליו דבר קצת לגנותו: ר' יהודה אביו של זה ביזה תלמידי חכמים אף הוא מבזה תלמידי חכמים א"ל ר' יוסי כבוד זקן יהא מונח במקומו אלא מיום שחרב ביהמ"ק נהגו כהנים סלסול בעצמן שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם בכור' ל:.  שכבודו במקומו מונח לא הבין כונת החכם רלב"ג ר"י אברבנאל, שמים חדשים ג.  — ומשלים: שכבודו של אדם כסותו אגד' בראש' סג.  כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו3.  אין כבודו של אדם וקלונו אלא באיש ישיבתו מבחר הפנינ', שער ישיב' החבורה.  במקום שאין כבוד אין קלון רשב"צ דוראן, תפאר' ישראל.  השחוח והיחס שני תאומים, ושפלות הלב והכבוד שני אחים נעימים ר' מנחם מאירי, משיב נפש, בשם חכמי הערבים.  — ובמשמ' גדוּלה, פאר והדר: עמד משה על הים אמר לו משה בשם הקב"ה שיבקע ולא קבל עליו הראהו המטה ולא קבל עליו עד שנגלה הקב"ה עליו בכבודו וכיון שנגלה הקב"ה בכבודו ובגבורתו התחיל הים בורח ירוש' סוכ' ה נה..  — ומליצה, בעצמו ובכבודו: אמר הקב"ה הם נשתתפו לי אף אני אשתתף להם למנותם בעצמי ובכבודי מד"ר במד' ד.  — *בכבודכם, בעצמכם: כשיגיע קצי ויגזור המקום מיתתי תקיימו צואתי כשהזהירו רבותינו ז"ל מצוה לקיים דברי המת ותראו בכבודכם אם ימצאו הכל בשעת מותי תשו' הגא', הרכבי שע.  — *כְּבוֹד פלוני, דבור של דרך ארץ כשאדם מזכיר שמו של גדול וחביב עליו: התלמיד החשוב היקר המשכיל המבין נזר התלמידים צבי החכמים כבוד החכם ר' שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון אגר' הרמב"ם לר"ש א"ת.  החכם היקר הנכבד כבוד רבי מאיר שם.  כבר הודעתי להדרת כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא פנחס ש"ץ הוא, לר' פנחס בר"ש.  מר ורב יהונתן הכהן סגלת הכהנים בן כבוד גדול וקדוש מר ורב דוד ז"ל הוא, לר' יהונתן הכהן.  וכבוד הבן יודע כי חי השם יתברך וכו' ומה שארצה מכבוד הבן הנחמד (ר"ל ממך) שלא תשיב לזה האיש בעל מחלוקתך וכו' וכבוד הבן יודע כי אלו הגדולות והשררות וכו' הוא, ליוסף ועקנין.  יהונתן הכהן סגלת החכמים בן כבוד גבירנו קדושינו מורינו ורבינו דוד זצ"ל הוא, פאר הדור, תשו' מא.  הבחור היקר בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא זכריה הזקן שם קנד.  הוראה באה מכבוד גדולת קדושת הדרת אדוננו רבינו משה הדיין שמואל הלוי, תשו' על פסק הרמב"ם.  סעדיה ב"ר מיימון ב"ר משה ב"ר מיימון בן כבוד החכם הדיין רבי משה ב"ר מיימון זלה"ה רס"ע אבן דאנאן, בשו"ת פאה"ד רכה. חצר אחד שדר בה כבוד ר' יעקב די ואיינה והיתה של כבוד רבי משה הרופא וידאליש אבי אמו של כבוד רבי יוסף הנזכר שו"ת רלב"ח כה.  ולבי לא נתנני השב רוחי להמציא מענה רך נערך אל כבוד אדוני כי אין מלה בלשוני אגר' דופי הזמן לר"י עובדיה.  ומעשה שהיה כך היה שכבוד א"א ז"ל קנה בתים וכו' שו"ת מהרש"ך ב פא.  — °כבוד חכמתו: והן אפער פי מיחל למלקוש תשובותיו הברורות ואמרותיו הטהורות על כל אשר שאלתי מכבוד חכמתו בכתבי הקדומים אגר' ר"ש א"ת להרמב"ם.  —  ובכנ' °כבודך, כבודכם, כבודו, כבודם: ואני מתחננת אל כבודך שתבאר לי המקומות אשר אשתמש בהם במשובח ובמגונה במדותי חו"ה, עבוד' ה' י.  הכותב להודיע לכבודו כי הגיע ליד עבדו כתבו היקר אגר' ר"ש א"ת להרמב"ם.  ואירא מהוסיף שאלותי פן אטריח מאד על כבודו וכו' כי ידעתי כי ייטב בעיני כבודו להסיר עולה מאהלינו שם.  יודע לפני כבודך כי לא נתחדש מחלוקת מזה והבקיאים אשר הנה במותר ואסור וכל החכמים פה נוטים לאסור מנח' קנא' לאבא מארי ה.  והנה אגיד לפני כבודכם את הדברים אשר ידעתי שם יב.  ועוד שכבודך יודע ששכירות הכלים והבהמות יש בהם דין אונאה שו"ת הרא"ש יג כ.  ואני אומר כי כל מה שהקשה כבודך בכאן יפה הקשה והסכימה דעתך לדעת הראשונים תשו' הר"נ גירונדי ח.  כתב כבודך להחזיק במה שכתבת מתחלה שאין ליבם פירות כלל שו"ת ריב"ש שפז.  ויהיה היום כי הקרה הש"י לפני זה המוביל ואמרתי לפנות  מעסקים אחרים כדי להשיב אל כבודך ואמנם אציעה נא תחילה לפני כבודך מה שאמרו לי אנשים שהיו שם מעניין המכס ההוא תשו' מהר"י קולון קצה.  ולכן אמרתי לכתוב לכבודכם את הנראה לע"ד לרוב ההפצר אשר הפצירו בי לחוות דיעה שם קפא.  אני הדל באלפי וכו' מודיע למעלת כבודכם כי הוגד לי ושמעתי הענין אשר אירע תשב"ץ ג רפו.  וכאשר כתב כבודך בתשובה אחת שו"ת בשמים ראש נו.  וכוכבי השמים, כסיליהם בדור הזה מי מנה זולתי אחד מעיר וכו' ושני לו ממדינת מצרים וכו' וכבודך השלישי נפלאתה חכמתך בעיני הקד' אלים ליוסף דילמידיגו.  וגם אותם הממונים חזרו בהם ורוצים לעכבך וכבודך טוען שכבר מחלו שיעבדוך הממונים שו"ת בנימין זאב רכה.   דרשתי וחקרתי הכתב אשר כבודך הביא בידו מעיר פלורינציאה יע"א שו"ת מים רבים, יו"ד יח.  ואפשר שתרצו ממני עוד איזה דבר אחלה פני כבודכם שתבואו אל בית מדרשי היום שו"ת תמת ישרים לג.   בקשתי מכבודו כמה פעמים למוסרו בידי להדפיסו מנש' בן ישראל, בראש' ספ' אלים.  בתשובה על מכתב כבודם מיום י"ג דנא אגר' יל"ג א סט.  אם יאות כבודם לזה יודיעני כמה בערך יוכלו לשלם בעד כל עלה ועלה שם.  — וכן בדבור העברי בא"י, כבודו שֹׁמע, כבודו ראה וכדומה.  — °חוץ מכבודך, כעין בקשת מחילה כשאדם מגנה דברי מי שגדול ממנו וכדומה: וחוץ מכבודך לא יפה כונת תשו' ר"נ גירונדי ה.  חוץ מכבודך כל הדקדוקים ההם ללא צורך שו"ת ריב"ש כד.  ומכל מקום בין כך ובין כך נראה שאף אם הוא חכם חוץ מכבודו לא עשה פועל חכם שם רטז.  וחוץ מכבוד חכמתו אינו נראה כלל שנסתפקו ישראל במציאות ה' מנח' קנא' לר"י מפיסא 16.  וחוץ מכבודו אי אפשר לומר כן תשו' מהר"י קולון עב.  וחוץ מכבודם (של חכמי התלמוד) אין מאמרם בזה אמתי ר"י אברבנאל, מ"א יט.  וכבר חשבו המפרשים שמשתי אלה החלוקות וכו' וחוץ מכבודם שאינו כך הוא, נחל' אבות ד.  וחש הרב (הרמב"ם) שאין זה מכלל תכליתם וחוץ מכבודו אין הדבר כן הוא, שמים חדשים ד ו.  — וחוץ לכבודו: וכמה שקע (הרמב"ם) שכלו בטיט היוני חוץ לכבודו ז"ל ר"י עמדין, מגדל עז קח..  — ובמחילה מכבודו: במחילה מכבודך הסוחר יש לך מן הכבדות מנה הראויה להכביד לבות בני אדם שארית הנחלה כב.  ומה שכתב חמי הרב נר"ו דאסור לשתות אותה וכו' במחילה מכבודו דלאו מידי דמשכר הוא הלכ' קטנ' לר"י חגיז, או"ח ט.  ולא כתבו לנו מה שעלה על דעתם בענין זה וכל זה הוא במחילה מכבודם לפי שלא שמו על לבם לתור לדעת ולבקש מאין באה הסבה של עשיית השירים הקד' רוח חדשה.  שראיתי להמפרש הגדול רש"י ז"ל שבמחילה מכבודו נפל ג"כ במהמורה זו של נכדו הרשב"ם לענין זמן חדשי הכלה שי"ר, תולדות ר"ח.  — °בְּכָבוֹד, בכבוד אדוני, דבור של דרך ארץ כשמזמינים אדם לאיזה דבר או כשהוא מבקש דבר ועונים לו כך במשמ' ברצון וברגשי כבוד.  — ה) בחכמת הכוכבים של הקדמונים, °תאר להכוכבים לפי גדלם ואורם: כל כוכב שאורו גדול ויקראוהו מהכבוד הראשון ומה שהוא פחות ממנו מהכבוד השני ראב"ע, ראש' חכמה, כ"י פריז.  ולא ישימו רק הכוכבים שהם מהכבוד הראשון או מהכבוד השני וטעם כבוד ראשון ושני כי תלמי המלך חלק כל כוכבי שבת על ששה חלקים על מדת גופם והיותר גדולים הם ט"ו שערכם שוה והם מכבוד הראשון ואחרים שערכם שוה הם מכבוד השני ואחריהם מכבוד הרביעי ואחריהם מכבוד החמישי ואחריהם מכבוד הששי הוא, כלי נחשת א.  קם חכם גדול שהעתיק ספר נכבד במזלות וכו' ומדת הכוכבים העליונים שהם בגלגל המזלות והוא חלקם על שש מעלות והמעלה הראשונה יקראנה הכבוד הראשון הוא, פתח דבר לתרג' ספר אלמתני.  כוכב גדול קיים מן הכוכבים אשר הם מן הכבוד הראשון או השני אשר סביביו כוכבים רבים קטנים אוהב משפט, איוב לח לב.  — ו) °כבוד העליון, בקבלה: היכל ששי (משבעה ההיכלות של הצדיקים) הוא היכל הרצון כי שם רצון שוכני סנה ועליו הכבוד העליון חונה ודרך שם קולו של משה רבינו ע"ה ונבואתו ומשם ידבר אתו כתר מלכות של רדב"ז, ויניציה תס"ג.  — ומשמשת המלה כָּבוֹד עוד קצת שמושים בספרות ובדבור.  *דבר של כָּבוֹד, דבר נכבד, עשוי באופן נכבד או לשם כבוד: ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד4 תמיד א א.  רחיצה של כבוד מס' תפילין, למען הכבוד.  — °דרך כָּבוֹד: כל שני תבשילים הן דרך כבוד ר"י גיאת, המנהיג, אבן ירחי, ת"ב כ.  — °אוֹת כָּבוֹד, כעין מטבע של זהב, כסף או נחשת, תתן ממשלה או חברה לאדם שהצטין בדבר מן הדברים, Medaille.  — מִשְׁפַּט כָּבוֹד, נְשִׂיא כָבוֹד, שַׁעַר כָּבוֹד, עי' משפט, נשיא, שער.  — ומליצה, שָׁכַן כָּבוֹד, עי' שׁכן.  גאוה. — גאון. —  גדולה. —  הוד. —  הדר. —  °חשׁוב. —  *חשׁיבות. —  *סִלְסוּל. —  שׂררה וכו' ועי' עוד בערך גַּאֲוָה. —  וההפך: קלון, חרפה, וכו'.