ב. כָּבוּל

*1, ש"ז, - חתיכת בגד של צמר תשׂים האשה על גב מצחה תחת החליים של זהב וכדומה:  לא תצא אשה לא בחוטי צמר וכו' ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול2  לרשות הרבים   (שבת ז א).  יוצאת אשה בחוטי שער וכו' בכבול ובפאה נכרית לחצר (שם ה).  ולא (תצא האשה) בפאה של שיער שמנחת על ראשה כדי שתראה בעלת שער הרבה ולא בכבול של צמר שמקפת אותו סביב לפניה (שם ה).



1 לא נתברר מקורה, ועי' הערה שלקמן.

2 כבר אמר רבי ינאי בגמ' שם (דף נז:):  כבול זה איני יודע מהו, ופקפק אם הוא כבל של עבדים או כיפה של צמר, והקימו ר' אבהו שם כי הכונה בכבול כיפה של צמר, ופרש רמב"ם:  וכבול חתיכה של בגד כמו מצנפת שקושרין אותה על המצח ונותנין הציץ עליה כדי שלא יזיק הציץ במצח והוא בפני עצמו זולת הציץ תכשיט.  ע"כ.  ולא נתברר מקור משמ' זו לכבול.  בערב' משמש השם כאבול كبول במשמ' רשת הצַיָּדִים, ולא ידוע גם שם מקורו, ומלבד זאת נראה שאין יחס בין שתי אלה המשמעות.  ועוד משמשת המלה כבל كبل בערב' במשמ' רבוי הצמר למשל בפרוה, וגם משמ' זו רחוקה מזו של  השם כבול שלנו.

ערכים קשורים