* 1, א) ש"ז, מ"ר כְּבוּשִׁים, —  ירקות שכבשן במי מלח, בחֹמץ וכדומה, Eingemachtes; conserves; preserves:  (הנודר) מן הכבוש אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק (ואם אמר קונם) כבוש שאיני טועם אסור בכל הכבושים (נדר' ו ג).  מליח הרי הוא כרותח וכבוש הרי הוא כמבושל (חול' קיא:).  מי כבושין ומי שלוקין ומי תורמוסין אין בהם משום גלוי (תוספתא תרומ' ז יג).  המחתך לבשל כיון שקרצו חיבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חיבור (שם עוקצ' ב ח).  גזרו על פיתן (של גוים) ועל גבינתן ועל יינן ועל חומצן ועל צירן ועל מורייסן על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן (ירוש' שבת א ג ג).  נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל (רמב"ם נדר' ט ג). —   ב)  ת"ז, לנק' כְּבוּשָׁה, במשמ' טמון, לא נראה, *ערלה כבושה:  מי שנולד מהול שצריך להטיל ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה (תוספתא שבת טז ט).  רב אדא בר אהבה (נולד לו תינוק) כשהוא מהול וכו' סבר ודאי ערלה כבושה היא (גמ' שם קלה.).  המשוך צריך לימול ר"י אומר לא ימול מפני שהיא ערלה כבושה (מד"ר בראש' מו). —  ג)  בחכמת עִבּוּר השנים, °שנה כְּבוּשָׁה2, שנה בת שס"ו יום, Schaltjahr; année bissextile; leap-year:  שומת כבושה בשלישי וכסדרן אם מבחי ועד גחי חדושה, סכום פשוטה אם מבח"י ועד גטר"ד כסדרן לקדשה (יוסי אלנהרואני, ארבעה שערים, כרם חמד ט מא).  כי אין הכל יודעין למה נחשב שנה שנייה של יצירת עולם כבושה לפי חשבוננו של בהז"י גו"ח (רה"ג, בס' העבור לר' אברהם הנשיא ג ז).  שהיו (הכשדיםׂ) מונים לכל שנה רביעית משנותם שס"ו יום וקורין לה שנה כבושה (ר"א בר"ח הנשיא, שם ג א).  ויש שנים שהם מונים שבעה חדשים מלאים וחמשה חסרים וקורין לשנה ההיא כבושה ועושין בכל שלשים שנה י"א שנה כבושה (שם ט). מהן שנים מינה בהן שנ"ד (יום) וקורא כל אחד מהן שנה פשוטה ומהן שנים מינה בהן שנ"ה יום קורא להן שנים כבושות והשנים האלה הכבושות הן י"א שנה (הוא, חשבון המהלכות ח).