1 עי' הערה לקמן.

2 כך הגרסה בנוסח' הדפוס וכך גם בכ"י ארפ' הוצא' צוק"מ.  והתקשו מפרשי התוספתא בפרוש מלה זו, והרב בעל זר זהב ומנחת בכורים הודה ואמר: לא ידעתי לפרש.  והגר"א יצא מהמבוכה עפ"י דרכו בפסלו את הנוסחה ויגיה במקום "העולה בכבולין" העולין מאליהן.  אבל כ"י ארפ' מעיד שנוסח' הדפוסים היא קדומה, ואין שום יסוד לפסלה.  גם החוקרים החדשים לא ידעו לפרשה.  י' לוי לא הזכירה כלל, קוה' בעה"ש הביאה בקצרה אחרי המו"מ בדבר השם כבוּל  שבמשנה, שהוא מפרש במשמ' כבלי ברזל, ואמר: והקבוץ תוספתא מקואות רפ"ד העולה בכבולין, ע"כ, ולא פרש כלום, ונראה שסבר כי גם כאן הכונה כבלי ברזל, ואחריו נגרר גם יסטרוב ותרגם chain, והוסיף  chain works for drawing water, ר"ל מלאכת כבלים לשאב מים.  אבל, כך יכול לפרש רק מי שרואה את המלים בלבד ואינו מתבונן לכונת כל הענין, ולכן המפרשים התלמודיים שהם מתבוננים להענין לא יכלו לפרש כבולין שבכאן במשמ' כבלי ברזל, כי אין כל מקום לכבלי ברזל כאן.  וכונת הענין ומה שנאמר קודם הם מגלים לנו הפרוש האמתי של מלה זו.  כי העקר מה שפוסל את המקוה הוא אם נתלשו המים שהובאו מהמעין ונפסק החבור ביניהם, ולכן מים העולין באנטיליא פוסלין את המקוה, מפני שאנטיליה היא גלגל ששני דליים תלוים עליה וכשאחד יורד השני עולה, ועי"ז המים שבדלי נתלשים ממקומם ואינם מחוברים עם המקוה, וע"ז אמר רשב"ג שהעולין בכבולין אינם פוסלים את המקוה מפני שאינן נתלשין.  ברור הוא, שהכונה בכבולין כמו"כ לכלי כעין אנטיליה אלא שבו המים אינם נתלשים ממקורם כי אם הנצוק מחובר קצהו האחד בהמקור וקצהו השני בהמקוה, וזה הדבר הוא רק במכונת שאיבה דרך שפופרת כעין המשאבות שלנו.  ואין ספק בדבר כי בזמן המשנה כבר היו בעולם מכונות להעלאת המים כעין המשאבות שלנו, והשתמשו בהן היונים והרומאים, ושנים מהשמות שהיו משמשים בלשון יונית למכונות העלאת מים האחד הוא άντλία, שהוא אנטיליה שבמשנה, והשני הוא ϰοχλίας.  והנה מהותה של האנטיליה, לפחות אצל היהודים, מפורש במדרש: אהן עלמא מדמי לגלגלא דאנטיליא דמיליא מתרוקן דמתרוקן מתמלא מד"ר ויקר' נד, והוא גלגל שחבל כרוך עליו ובקצה החבל האחד דלי וכן בקצהו השני דלי, וכשהאחד יורד לבור ומתמלא השני שכבר נתמלא עולה, והמים השאובים בהדלי נתלשים ממקורם ואין חבור בינם ובין המקור.  והכלי השני תארו Vitru. 10, 11 שהוא מכונה שאפשר להעלות בה הרבה מים רק לא כ"כ גבוה כמו בגלגל, והיא עשויה קורה עבה שיש בה שפופרות שדרך אלה השפופרות עולים המים.  אין ספק איפוא שהיונים והרומאים בזמן המשנה  היו כבר משתמשים במכונות להעלאת המים דרך שפופרת כעין המשאבות שלנו, ודבר טבעי הוא שבענין העלאת מים ממעין למקוה היה מקום לדבּר גם על מכונה זו, ועליה אמר רשב"ג שהיא אינה פוסלת את המקוה מפני שהמים העולים בה אינם נתלשים אלא עמוד המים העולה בשפופרת מחובר קצהו האחד למטה בהמקור ובקצהו השני למעלה הנצוק מפיה מחובר עם המקוה.  והנה צריך לאמר האמת, כי לא מצאתי לא בלשון ערבית ואף לא בשאר הלשונות האחיות מקור למשמ' זו להמלה כבול, ויש מקום לפקפק בכשרותה השמית, כי לא רחוק הוא שהוא הוא השם היוני כוכליאס, וכמו שמצאנו שנשתבשה המלה כוכלת לכובלת שבת ו ג, כן אפשר שנשתבשה המלה כוכליאן לכבולין, ומקומה בין המלים שבתו"מ השאולות מיונית ורומית.  אך ש' קרויס לא הביא אותה בספרו מפני שנעלם ממנו פרושה, וגם עמנ' לֶו בהערה שלו בערך אנטליה לא הזכיר מלה זו.  עכ"פ הגרסה כבולין בנוסח' הדפוס ובהכ"י נותנת לנו רשות לחשב שאין זה שבוש פשוט של הספר, אלא אם באמת מקורה בהמלה היונית, השתבש נתשבשה בפי העם ואמרו כבול.  וסוף דבר אין זה מהנמנעות שבכ"ז זו מלה שמית, כיון שיש לנו עוד שם אחד, *ב. כבול, שהוא מין לבוש וגם הוא לא נתברר מקורו.  ואפשר שהיה איזה שרש כבל ששמש במשמ' שממנה יכלו להסתעף שני השמות כבול בשתי אלה המשמ' המתחלפות.