*, ש"ז, מ"ר כִּבּוּשִׁים, — שה"פ מן כִּבֵּש, א) כִּבּוּשׁ הארץ: משה ע"י שלא צרך להם  בכיבוש הארץ הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שצרך להם בכיבוש הארץ הקדים זקנים לראשים  (ירוש' הור' ג מח ג). גידִועי עכו"ם קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עכו"ם  (ע"ז מה:). כל הארצות שכובשין ישראל במלך על פי בית דין הרי זה כבוש רבים והרי היא כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר (רמב"ם מלכים ה ו). ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים ואעפ"י שלא נכבשה כדי שלא תהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו (סמ"ג, מ"ע קלג). ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה תחילה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כארץ ישראל לכל דבר (שם).—ובמשמ' תפיסת מקום: כל כובשי כבשים עולה אמה וכונס שלש חוץ מכיבושו של מזבח שהוא כמתלקט י' טפחים מתוך שלש ושליש אצבע שהמזבח עשר אמות וכיבושו שלשים ושתים (ירוש' ערוב' ז כד:).—ב) *דברי כִּבּוּשִׁים, דברים הכובשים לבו של אדם ומכניעים אותו: סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר וכו' הזקן שבהם אומר לפניהן לדברי כיבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלהים את מעשיהם (תענ' ב א). ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום (רמב"ם תשובה ג ד). — ג) בחשבונות השנים, °כִּבּוּשׁ השנה, עשיית שנה אחת °כְּבוּשָׁה, בת שס"ו יום: היו קדמוני הכשדיים והכלדיים כאשר נראה מדבריהם וממעשיהם אשר היו עושים בכבוש השנה מפני שהיו מונים לכל שנה רביעית משנותם שס"ו יום וקורין לה שנה כבושה(ר"א ב"ר חייא הנשיא, העבור ג א).