, — א) תה"פ, במשמ' כֻּלּוֹ, שלא ישאר כלום, gänzlich; entièrement; wholly : עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כָּלָה גרש יגרש אתכם מזה (שמות יא א).  — ולְכָלָה במשמ' זו: ובהכנעו שב ממנו אף יי' ולא להשחית לְכָלָה (דהי"ב יב יב).  — כָּלָה היא מעם פלוני לעשות כך וכך, דבר מחלט שאין לשנותו: ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כָלָה היא מעם אביו להמית את דוד (ש"א כ לג).  — ב) ש"נ, שֵׁם המָפשט מן הפעל כָּלָה במשמ' אִבֵּד והשמיד, Vertilgung; extermination, — ותבוא לבדה כמו מלת קריאה במשמ' אשמיד ואאבד: ויאמר יי' זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כָּלָה1 ואם לא אדעה (בראש' יח כ=כא), ר"ל אז נגזרה עליה כָּלָה.  — ועשה כָּלָה בפלוני: וגם בימים ההמה נאם יי' לא אעשה אתכם כָּלָה (ירמ' ה יח).  כי אעשה כָלָה בכל הגוים אשר  הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כָלָה (שם ל יא).  שממה תהיה כל הארץ וְכָלָה לא אעשה (שם ד כז).  עלו בשרותיה ושחתו וְכָלָה אל תעשו (שם ה י).  ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יי' כָּלָה אתה עשה את שארית ישראל (יחזק' יא יג).  ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כָּלָה במדבר (שם כ יז).  ובשטף עבר כָּלָה יעשה מקומה2 ואיביו ירדף חשך (נחום א ח).  וברחמיך הרבים לא עשיתם כָּלָה ולא עזבתם (נחמ' ט לא).  ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וְכָלָה בידו (דני' יא יו).  — לְכָלָה: ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לְכָלָה (יחזק' יג יג).  — כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, לחזק הדבור, כָּלָה שלמה וגמורה: כי כָלָה ונחרצה אדני יי' צבאות עשה בקרב כל הארץ (ישע' י כג).  ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כָלָה ונחרצה שמעתי מאת אדני יי' צבאות על כל הארץ (שם כח כב).  ועד כָּלָה ונחרצה תתך על שומם (דני' ט כז).  — כָּלָה אך נבהלה: גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יי' ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כָלָה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ (צפנ' ח יח).