כִּלְכַּלְתִּי, כַּלְכֵּל, אֲכַלְכֵּל, מְכַלְכֵּל, כִּלְכְּלוּ, כִּלְכְּלָם, כִּלְכַּלְתָּם, אֲכַלְכְּלֵם, יְכַלְכְּלֶךָ, כַּלְכֶּלְךָ, — כִּלְכֵּל את פלוני, נתן לו את צרכיו, מזונותיו וכדומה, Jem. mit Lebensmitteln versorgen; entretenir; to sustain : וישבת בארץ גשן וכו' וְכִלְכַּלְתִּי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב בראש' מה יא.  ועתה אל תיראו אנכי אֲכַלְכֵּל אתכם ואת טפכם שם נ כא.  וַיְכַלְכֵּל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף שם מז יב.  וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כִלְכֵּל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וְכִלְכַּלְתִּי אתך עמדי בירושלם ש"ב יט לג-לד.  ויתנם (דוד את הנשים) בית משמרת וַיְכַלְכְּלֵם שם כ ג.  ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וְכִלְכְּלוּ את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד לְכַלְכֵּל מ"א ד ז.  מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לְכַלְכֶּלְךָ שם וכו' והערבים מביאים לו לחם ובשר שם יז ד-ו.  קום לך צרפתה וכו' הנה צויתי שם אשה אלמנה לְכַלְכֶּלְךָ שם ט.  ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וְכִלְכְּלָם לחם ומים שם יח ד.  ואחבא מנביאי יי' מאה איש וכו' וָאֲכַלְכְּלֵם לחם ומים שם יג.  והיה לך (הילד) למשיב נפש וּלְכַלְכֵּל את שיבתך רות ד יה.  הנצבה לא יְכַלְכֵּל ובשר הבריאה יאכל זכר' יא  יו.  השלך על יי' יהבך והוא יְכַלְכְּלֶךָ ולא יתן לעולם מוט לצדיק תהל' נה כג.  וארבעים שנה כִּלְכַּלְתָּם במדבר לא חסרו נחמ' ט כא. — ובתו"מ: אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ירוש' ברכ' ט יג ד.  שמכירת יוסף זכות היתה לו שהיא גרמה לו למלוך וזכות היתה לאחיו ולכל בית אביו שכלכלם בלחם בשני רעבון מד"ר במד' יג.  בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי סדום ראתה עני אחד מדוקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו מה היתה עושה בכל יום כשהיתה יוצאת לשאוב מים היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומכלכלת אותו העני פדר"א כה.  אלו העוברים והשבים שהיה אברהם מכלכלן אגדת בראש' יט.  ממצרים גאלתנו יי' אלהינו מבית עבדים פדיתנו ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו תפלת נשמת.  אנחנו מאמינים באלהי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים וכו' והמכלכלם במדבר והמנחילם את ארץ כנען כוזרי א יא. — ואמר הפיטן: טוב לקוראיך בנפש רהב, טורחם נשא ולכלכל יהב סליח' יום א, אין מי יקרא. — ובהשאלה: כלכל עדני מתשישות, יסרני קשות מקוששות יוצ' א' פסח, אור ישע. — ואת הנפש: לזמת אשה אנוש ירעיב לבבו ואת נפשו בפת חסד יכלכל ר"י חריזי, הענק ג קל. — °מְכַלְכֵּל: אני עובד הבורא היכול המכלכל האחד המטריף אשר אין כמוהו חו"ה, הבטחון ד. — כִּלְכֵּל דבריו, השתדל בהם וסדר אותם: טוב איש חונן ומלוה יְכַלְכֵּל דבריו במשפט כי לעולם לא ימוט תהל' קיב ה-ו. — כִּלְכֵּל דבר, א) כמו הֵכִיל, במשמ' נשא, סבל: ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כַלְכֵּל ולא אוכל ירמ' כ ט.  ומי מְכַלְכֵּל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים מלא' ג ב.  רוח איש יְכַלְכֵּל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה משלי יח יד. — ואמר המליץ: הלאה יגון שמח ונטוש יגונך ואל תרגז לכל ילדי זמנך, ובצר לך חזק וסבול פגעיו היה כצור לכלכל ים שאונך, היה מראה זרוע עם גבורה בעת מקרה ופגע רע יאונך רש"ט פלקיירא, צרי היגון ד. — ב) במשמ' החזיק בתוכו: כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יְכַלְכְּלוּךָ אף כי הבית הזה אשר בניתי מ"א ח כז. ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יְכַלְכְּלֻהוּ ומי אני אשר אבנה לו בית דהי"ב ב ה. — ג) * כִּלְכֵּל דרך, החזיק, שמר: יחזקאל ראה מראה ויגד זני מרכבה וגם אזכיר את איוב המכלכל כל דרכי צדק ב"ס גני' מט ח=ט.

— פֻע', כֻּלְכַּל, כָּלְכַּל1, כָּלְכְּלוּ, — שכלכלו אותו: ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל ובני ישראל התפקדו וְכָלְכְּלוּ2 וילכו לקראתם מ"א כ כו-כז. — ואמר הפיטן: צבאי כֻלכלו במן אבור טל, צדה שלח להם לשבע כעלות שכבת טל ר"א קליר, אאגרה.

— הִתפ', * הִתְכַּלְכֵּל, — א) כלכל עצמו, התחזק, נשא וסבל: בהצהירו (השמש) ירתיח תבל לפני חרבו מי יתכלכל ב"ס גני' מג ג. — ב) פרנסוהו: משה נתכלכל על ידי אשה על ידי בתו של יתרו וכו' ואליהו נתכלכל על ידי הצרפתית פסיק' רבתי ד.  אי אפשר לעולם בלא מים וא"א לעולם בלא יין וא"א לעולם בלא קונדיטון ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן סופרים יה ז.