א. כִּלְכּוּל
*, ש"ז, — שה"פ מן א. כִּלְכַּל: אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וגו' ואומר וכלכלתי אותך שם מה כלכול האמור להלן בשני רעבון הכתוב מדבר אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר (ספר' דבר' לח). — ובסהמ"א: ומן הזריזות שיהא אדם מתקן כל מה שיצטרך לו בעניני הפירנוס והכלכול כדי הצורך (בית מדות, מעל' הזריזות). — ואמר הפיטן: לאמותם כלכול אנא שועו, וצור למלאכיו שח מני שעו (ר"א קליר, קינ' לת"ב, איכה תפארתי).