1, א) ת"ז, סמי' כְּלִיל, לנק' כְּלִילַת, — שָׁלֵם, לא חסר בו כלום, vollkommen; complet; perfect: ותיפי במאד וכו' ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כָּלִיל הוא בהדרי אשר שמתי עליך יחזק' יו יד.  ועשית את מעיל האפוד כְּלִיל תכלת שמות כח לא.  ופרשו בגד כְּלִיל תכלת מלמעלה במד' ד ו.  אתה חותם תכנית מלא חכמה וּכְלִיל יפי יחזק' כח יב.  הזאת העיר שיאמרו כְּלִילַת יפי משוש לכל הארץ איכ' ב יה.  את אמרת אני כְּלִילַת יפי יחזק' כז ג.  — ב) תה"פ, במשמ' הכל, בשלֵמוּת, gänzlich; entièrement; altogether: ונשגב יי' לבדו ביום ההוא והאלילים כָּלִיל יחלף ישע' ב יז-יח. — ואמר בן סירא: טוב ורע וחיים ומות ומושלת בם כליל לשון ב"ס גני' לז יח.  — ג) ש"ז, קרבן שנשרף כלו ולא יאכל ממנו כלום2: ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כָּלִיל ליי' ש"א ז ט. וכל מנחת כהן כָּלִיל תהיה לא תאכל ויקר' ו יו. ישימו קטורה באפך וְכָלִיל על מזבחך דבר' לג י. אם תחפץ זבחי צדק עולה וְכָלִיל אז יעלו על מזבחך פרים תהל' נא כא.  — ובהשאלה במליצה: ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כָּלִיל ליי' אלהיך דבר' יג יו.  — ואמר הפיטן: ושרף (אברהם) אליל, והחליף כליל, ולא שמר ברית אחים  סדור תימנ', יוה"כ, ישראל בחירי אל. חפצו אין בכליל ולא בתמורת ערכו, טוב לב אוהב והזהיר עלי תשובת נדכו, יעזוב רשע דרכו סליח' ג עי"ת, אנוש במה יצדק.