שִׁכְלֵל

* 1, פ"י, — גמר והשלים, vollenden; achever; to complete: למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן (סנה' לח.). בשעה שבנה (שלמה) את בית המקדש ושכללו עשה ז' ימים חנוכה (מד"ר במד' יז). האתה תבנה שאתה שאתה מיסדו, לא אתה תבנה שאין אתה משכללו (פסיק' רב' ב, מזמור שיר חנוכה, ו:).  — ובתפלה: בנה ביתך, שכלל היכלך (בשם שמואל, מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, ענעלאו, 137). — ובסהמ"א: והאחדות היא משכללת צורת האחד ומקיימת תבניתו (ראב"ח, יסודי התבונה ומגדל האמונה). — ואמר הפיטן: בשלשה עולם שכלל, בחכמה ובתבונה ובדעת (ר"י אבן אביתור, אלהים אל, בחכמה ובתבונה ובדעת). שכלל עולמו מאור לבוש מדו (רשב"ג, שכן עד, ביאליק-רבניצקי ב, 56). שכלל בנוי לתלפיות (אדון בינה סליח' ב עשי"ת). שכלל הדרו (מאיר בר יצחק ש"ץ אילת השחר, יוצר שבת ר"ח). צווי כל פועל כגמר ושכלל, נעשה אדם בצלמנו מלל (ר' בנימין, אלהינו אלהים אמת, מחז' איטל' א, סד.). יוסף שכלל דבירו והיכלו מלכי (משה בר יוסף, יוסף אשר מקדם, סליחה לשחרית צום כפור, שם ב, קב.). קדוש שכלל טירת ארמוני (לנורא גוזר, מקדמה לשופרות, אגר' שד"ל, 511). באמונתך קראתם עולם הטבע ובהם הספר שכללת (יוסף אבן וקאר, יי' אחד, שירי היחוד והכבוד, הברמן קד).

— פֻע', *שֻׁכְלַל, — °שִׁכְלְלוּ אותו, בפרט בינ' מְשֻׁכְלָל, גמור ומושלם: ישכן לבטח עליו זה בנין ראשון, חפף עליו כל היום זה בנין אחרון, ובין כתיפיו שכן בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא (ספרי דברי' שנב). ואמר הפיטן: כבודו אות ברבואות משבחות ומפלאות, בהיכלות משכללות בסלסול הוד ונפלאות (אברהם, כבודו אות, אופן שבת אחר שבועות).

— הִתפ', *הִשׁתַכּלֵל2 נשתכלל, — ששִׁכְלְלוּ וגמרו אותו: ויכולו השמים וכו' אמר ר' יהושע בן לוי נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות ונשתכללה הארץ באילנות ובדשאין וגן עדן, ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מכוללים היו המעשים והיו מותחין והולכין (מד"ר בראש' י). מציון מכלל יופי אלהים הופיע, מציון נשתכלל כל העולם כולו (תנחומא קדושים י). משם שנשתכלל בית המקדש שם ישבו השונאים ונטלו עצה האיך לשרוף את בית המקדש (פסיק' רב' כו, ויהי בעת שסרחה, קלא.). — ואמר הפיטן: ונשתכלל עולם במאמר פי (בעזוז, יוצר א שבועות).



1 [בעקר צורת שפעל מן כלל, שֻכְלֻלֻ באשור', שעברה לארמ' המקראית בצורת שַׁכְלֻלֻ וכד' (עזרא ד יב ועוד, ומכאן אף לעברית.]

2 [גם בארמ' שבמקרא, (עזרא ד יג) וכו'.]

חיפוש במילון: