1, (כול), כָּל-, כֻּלוֹ, כֻּלֹּה, כֻּלָּהּ, (כֻּלָא), כֻּלָּךְ, כֻּלֵּךְ, כֻּלְּכֶם, כֻּלָּנוּ2, כֻּלָּם, כּוּ-ָ, כֻּלְּהַם3, כֻּלָּנָה, כֻּלָּהְנָה4, — מלה מורה שהדבר שידֻבר עליו אינו דבר אחד בלבד או חלק מהדבר או מקצת מהדברים שיש בעולם או שנזכרו בהמדֻבר, אלא כמה שיש דברים בעולם, או הדבר בשלמותו, או כמה דברים שנזכרו בהענין, ותשמש א) במשמ' הדברים שישנם בעולם או שנזכרו בענין, alles; tout; all: כִּי חנני אלהים וכי יש לי כֹל בראש' לג יא.  תחת אשר לא עבדת את יי' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כֹּל ונתן על ברזל על צוארך דבר' כח מז-מח.  כִּי תאכלם בחסר כֹּל בסתר שם נז.  ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כֹל ובחרב וברעב תמנו ירמ' מד יח.  אנכי יי' עשה כֹּל נטה שמים לבדי ישע' מד כד.  אסף אסף כֹּל מעל פני האדמה נאם יי' אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים וכו' צפנ' א ב-ג.  תמשילהו (את האדם) במעשי ידיך כֹּל שתה תחת רגליו תהל' ח ז.  כֹּל פעל יי' למענהו וגם רשע ליום רעה משלי יו ד.  אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יי' יבינו כֹל שם כח ה.  הן כֹּל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה איוב יג א.  ידעת כִּי כֹּל תוכל ולא יבצר ממך מזמה שם מב ב.  לך יי' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כֹל בשמים ובארץ דהי"א כט יא. — *כֹּל יוכל: להודיע גבורתו של הקב"ה שהוא כל יוכל בלא מאורות מצמיח אדמה מדרש תדשא א. — כֹּל אֲשֶׁר: כל אשר בארץ יגוע בראש' ו יז.  הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וְכֹל אשר אתה ראה לי הוא שם לא מג.  הנה לך כֹל אשר למפיבשת ש"ב טז ד.  וְכֹל אשר לאיש יתן בעד נפשו איוב ב ד. — ועם הַ הידיעה הַכֹּל: לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הַכֹּל הוא ירמ' י יו.  כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הַכֹּל ישע' סה ח.  תקעו בתקוע והכין הַכֹּל ואין הלך למלחמה יחזק' ז יד.  הבל הבלים הַכֹּל הבל קהל' א ב.  והנה הַכֹּל הבל  ורעות רוח שם יד.  את הַכֹּל עשה יפה בעתו שם ג יא.  הַכֹּל הולך אל מקום אחד הַכֹּל היה מן העפר וְהֹכֹּל שב אל העפר שם כ.  לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הַכֹּל שם י יט.  סוף דבר הַכֹּל נשמע את האלהים ירא שם יב יג.  כי ממך הַכֹּל ומידך נתנו לנו דהי"א כט יד. — ועם בל"מ: ויי' ברך את אברהם בַּכֹּל בראש' כד א.  ערוכה בַּכֹּל ושמרה ש"ב כג ה.  ומלכותו בַּכֹּל משלה תהל' קג יט.  הנודר מן הדגן אסור בכל ומותר בפירות האילן ובירק נדר' ז ב.  לֹכֹּל זמן קהל' ג א.  ויתן לו מעשר מִכֹּל בראש' יד כ. — ב) במשמ' קבוץ הדברים שנזכרו למעלה או הדברים הידועים ומפֻרסמים: כירק עשב נתתי לכם את כֹּל בראש' ט ג, לאמר את חית הארץ ועוף השמים ורמש האדמה שנזכרו שם למעלה.  שנים מִכֹּל תביא אל התבה שם ו יט.  ויבא לי ואכל מִכֹּל שם כז לג. —  ועם הַ הידיעה הַכֹּל: ולקחת מן האיל החלב והאליה וכו' וככר לחם אחת וכו' ושמת הַכֹּל על כפי אהרן שמות כט כב-כד.  וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר וכו' והקטיר הכהן את הַכֹּל המזבחה ויקר' א ח-ט.  ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הַכֹּל מוצק מ"א ז לג.  ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הַכֹּל נתתי דהי"א כא כג.  ראשית דגן תירוש ויצהר וכו' הַכֹּל לרב הביאו דהי"ב לא ה. — ובתו"מ: הכל צפוי והרשות נתונה אבות ג טו.  הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים שם טז.  נותן לתוכה כרשינין והן יפות להן מהכל תוספתא תרומ' ח ג.  לא בראתי את הכל אלא בשביל האדם ועכשיו הוא מת מה הנאה יש לי תנחומא שמיני ג. — ובמשמ' האנשים שנזכרו למעלה או שישנם בעולם: ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כֹל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול ירמ' מד יב.  עיני כֹל אליך ישברו תהל' קמה יה.  ויושע יי' את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כֹּל וינהלם מסביב דהי"ב לב כב. — ועם הַ הידיעה הַכֹּל, האנשים הנזכרים או האנשים שיש בעולם: ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים וכו' הַכֹּל גבורים עשי מלחמה מ"ב כד יו.  ותהי לכם חזות הַכֹּל (של הנביאים והראשים הנזכרים שם) כדברי הספר החתום ישע' כט יא.  יי' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים (והנה) הַכֹּל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד תהל' יד ב-ג.  למשפטיך עמדו היום כי הֹכֹּל עבדיך שם קיט צא.  כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הַכֹּל נשכח קהל' ב יו. — ובתו"מ: הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש סוט' ב ו.  הכל מעריכין ונערכין ערכ' א א.  הכל כשרים לראות את הנגעים נגע' ג א.  בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל והכל שמחין בה את הוי מפזר בה וכו' ובשעה שאתה רואה שהתורה שכוחה מישראל ואין הכל משגיחין עליה את הוי מכנס בה הלל הזקן, תוספתא ברכ' ז כד.  הכל נידונין בר"ה וגזר דינם מתחתם ביוה"כ שם ר"ה א יג.  חכם שמת הכל קרוביו הכל קורעין עליו הכל חולצין הכל סופדין הכל מברין עליו שם מו"ק ב יז.  רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו ירוש' דמאי ב כב ג.  ואל יספר עם אשה בשוק וכו' ואפילו היא אחותו מפני שאין הכל בקיאין בקרובותיו בבלי ברכ' מג:.  הכל יודעין כלה למה נכנסת לחופה שבת לג..  כערוגה זו שהכל דשין בה וכבושם הזה שהכל מתבשמין בו ערוב' נד..  אמר אביי הכל מודים בבא על הסוטה שאין הולד ממזר יבמ' מט..  ששנת בצורת היתה והיו הכל רצין לבית הגרנות סנה' יב..  הכל יודעים שאביך ירא שמים הוא שם ע:.  אבל בעדים דברי הכל בעמידה שבוע' ל:. — ועם בל"מ, בַּכֹּל, בכל האנשים: ידו בַּכֹּל ויד כֹּל בו בראש' יו יב. — לַכֹּל: כי מקרה אחד לַכֹּל קהל' ט ג. — מִכֹּל, מכל האנשים: והרביעי יעשיר עשר גדול מִכֹּל דני' יא ב. —  מִכֹּל אֲשֶׁר: ותרע לעשות מִכֹּל אשר היו לפניך מ"א יד ט. — מִכֹּל שֶׁ: גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מִכֹּל שהיו לפני בירושלם קהל' ב ז.  וגדלתי והוספתי מִכֹּל שהיה לפני בירושלם שם ט. — ג) בחבור עם שֵׁם אחריו, ביחוד להורות שהכונה היא לא על חלק מהדבר אלא על הדבר בשלמותו, ganz; tout entier; the whole : וימת יוסף וְכֹל אחיו וכל הדור ההוא שמות א ו.  והמסך וְכֹל עבדתו במד' ג לא.  מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כֹּל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם יהוש' א ד.  וְכֹל לחם צידם יבש היה נקדים שם ט ה.  ואבימלך נלחם בעיר כֹּל היום ההוא שופט' ט מה.  ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כֹּל הלילה ההוא ש"ב ב כט.  לשפך עליהם זעמי כֹּל חרון אפי צפנ' ג ח.  ויער יי' את רוח זרבבל וכו' ואת רוח כֹּל שארית העם חגי א יד.  ויתן לו המלך כיד יי' אלהיו עליו כֹּל בקשתו עזר' ז ו.  הֲכֹל היום יחרש החרש לזרע ישע' כח כד. — ועם בכל"מ: וינח (הארבה) בְּכֹל גבול מצרים שמות י יד.  וּבְכֹל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ ויקר' כה כד.  בהר ובשפלה וּבְכֹל חוף הים הגדול יהוש' ט א.  וישלחה בְּכֹל גבול ישראל שופט' יט כט.  ולא תראינה עיניך בְּכֹל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה מ"ב כב כ.  וּבְכֹל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד ש"ב ז יז.  ואת מיתריו לְכֹל עבדתו במד' ג כו.  ויאמר דויד לְכֹל קהל ישראל דהי"א יג ב. — וכף קמוצה ומקף אחריה: ויבחר לו לוט את כָּל-ככר הירדן ברשא' יג יא.  מנער ועד זקן כָּל-העם מקצה שם יט ד.  וינהג את כָּל-מקנהו ואת כָּל-רכשו אשר רכש שם לא יח.  אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כָּל-עמי וכו' ראה נתתי אתך על כָּל-ארץ מצרים שם מא מ-מא.  והקטרת את כָּל-האיל  המזבחה שמות כט יח.  ויקם העם כָּל-היום ההוא וְכָל-הלילה וכו' ויאספו את השלו במד' יא לב.  גפרית ומלח שרפה כָּל-ארצה לא תזרע ולא תצמח דבר' כט כב . והארץ הגבלי וְכָל-הלבנון מזרח השמש יהוש' יג ה.  כָּל-העם הנותר מן האמרי מ"א ט כ.  ובן הדד מלך ארם קבץ את כָּל-חילו ושלשים ושנים מלך אתו שם כ א.  וישב אל איש האלהים הוא וְכָל-מחנהו  מ"ב ה יה. — ומצוי בתו"מ: נזיר שהיה שותה כל היום נזיר ו ד.  ושאר כל הגוף לא פלט סוט' א ז.  הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו ב"ק א ב, ועוד הרבה. — ועם ה הידיעה, הַכֹּל: ויאמר מפיבשת אל המלך (לא בלבד חצי השדה יקח ציבא עבדי אלא) גם את הַכֹּל יקח ש"ב יט לא.  וארז אל הבית פנימה וכו' הַכֹּל ארז אין אבן נראה מ"א ו יח. — ובתו"מ: שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו אמר ר' יוסי א"כ מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו ב"מ ג ד.  מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה נזיר ג ג. — ועם בכל"מ: אל תביט אחריך ואל תעמד בְּכָל-הככר בראש' יט יז.  כי בְּכָל-כחי עבדתי את אביכן שם לא ו.  לא ראיתי כהנה בְּכָל-ארץ מצרים לרֹע שם מא יט.  ואהבת את יי' אלהיך בְּכָל-לבבך וּבְכָל-נפשך וּבְכָל-מאדך דבר' ו ה.  אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לְכָל-המקום בעבורם בראש' יח כו. —  ובכנ': ויצא הראשון אדמוני כֻּלּו כאדרת שער בראש' כה כה.  והר סיני עשן כֻּלּוֹ שמות יט יח.  כֻּלּוֹ (הנגע) הפך לבן ויקר' יג יג.  אפס קצהו תראה וְכֻלֹּו לא תראה במד' כג יג.  וימלכהו על הגלעד וכו' ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כֻּלֹּה ש"ב ב ט.  וידעו העם כֻּלּוֹ אפרים ויושב שמרון ישע' ט ח.  והנה עלה (השדה) כֻּלּוֹ קמשונים משלי כד לא.  זה ימות בעצם תמו כֻּלּוֹ שלאנן ושליו איוב כא כג.  חכו ממתקים וְכֻלּוֹ מחמדים שה"ש ה יו.  וירא את כל ככר הירדן כי כֻלָּהּ משקה בראש' יג י.  והנבא עליו ועל מצרים כֻּלָּא5 שם לו ה.  מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כֻּלָּהּ איוב לד יג.  מה לך אפוא כי עלית כֻּלָּךְ לגגות ישע' כב א.  כֻּלָּךְ יפה רעיתי ומום אין בך שה"ש ד ז.  אל תשמחי פלשת כֻּלֵּךְ כי נשבר שבט מכך ישע' יד כט. — ובתו"מ: עד שיצא ניסן כולו נדר' ח ה.  שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו שם ט ו.  שנים אוחזין בטלית וכו' זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי וכו' זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ב"מ א א . — ואחרי כָּל: אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כֻּלֹּה יחזק' יא יה. — ובתו"מ: כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ברכ' ו:.  כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש שם יב:.  כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני שם יז:.  אמרו עליו על ריב"ז שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו פסח' כו..  הכופר בה (בע"ז) כמודה בכל התורה כולה קדוש' מ..  הנושא אשה שאינה הוגנת לו מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו  וזרעו מלח שם ע.. — וגם בלי ה הידיעה וכנו': ללכת אחר יי' ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקותיו בְּכָל-לב וּבְכָל-נפש מ"ב כג ג.  ויאכלו את ישראל בְּכָל-פה ישע' ט יא. — ולרבים, במשמ' לא מקצתם אלא כמה שיש בהם, alle; tous; all: בעצבון תאכלנה כֹּל ימי חייך בראש' ג יז.  ונברכו בך כֹּל משפחֹת האדמה שם יב ג.  נמגו כֹּל ישבי כנען שמות יה יה.  וילנו על משה ועל אהרן כֹּל בני ישראל במד' יד ב.  ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כֹּל גבורי החיל יהוש' א יד.  ויעל יהושע מן הגלגל הוא וְכל עם המלחמה עמו וְכֹל גבורי החיל שם י ז.  ויעבדו העם את יי' כל ימי יהושע וְכֹל ימי הזקנים שופט' ב ז.  וְכֹל הערים אשר במעדר יעדרון ישע' ז כה.  כֹּל חיתו שדי אתיו לאכל שם נו ט.  וירדו מאניותיהם כֹּל תפשי משוט מלחים כֹּל חבלי הים יחזק' כז כט.  שמעו זאת הזקנים והאזינו כֹּל יושבי הארץ יוא' א ב.  בחרב ימותו כֹּל חטאי עמי עמוס ט י.  עד הגבול שלחוך כֹּל אנשי בריתך  עובד' א ז.  כֹּל שמעי שמעך תקעו כף אליך נחו' ג יט. — ועם בכל"מ: לעיני בני חת בְּכֹל באי שער עירו בראש' כג יח.  והכיתי את מצרים בְּכֹל נפלאתי אשר אעשה בקרבו שמות ג כ.  כל מחמצת לא תאכלו בְּכֹל מושבתיכם תאכלו מצות שם יב כ.  ועד אנה לא יאמינו בי בְּכֹל האתות אשר עשיתי בקרבו במד' יד יא.  והיית לשמה למשל ולשנינה בְּכֹל העמים דבר' כח לז.  לא היה כמהו בְּכֹל מלכי יהודה מ"ב יח ה.  וגם אני נתתי לכם נקיון שנים וכו' וחסר לחם בְּכֹל מקומתיכם עמו' ד ו.  ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בְּכֹל מדינות מלכותך אסת' ג ח.  למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות כְּכֹל תועבתם דבר' כ יח.  כְּכֹל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד ש"ב ז יז.  לְכֹל באי שער עירו בראש' כג י.  מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לְכֹל ישבי גלעד שופט' י יח.  מה מצאת מִכֹּל כלי ביתך בראש' לא לז.  קטנתי מִכֹּל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך שם לב יא.  לטהר אתכם מִכֹּל חטאתיכם ויקר' יו ל.  בך בחר יי' אלהיך להיות לו לעם סגלה מִכֹּל העמים אשר על פני האדמה דבר' ז ו. — וכף קמוצה ומקף אחריה: וימת יוסף וְכָל-אחיו שמות א ו.  ונלכד את כָּל-עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם וכו' כָּל-אלה ערים בצרת חומה דבר' ג ד-ה.  כָּל-ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כָּל-צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל יהוש' יג ו.  ויאסף יהושע את כָּל-שבטי ישראל שכמה  שם כד א.  ויקמו כָּל-הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו מ"א א מט.  והשארתי בישראל שבעת אלפים כֶּל-הברכים אשר לא כרעו לבעל שם יט יח. שומר יי' את כָּל אוהביו ואת כָּל-הרשעים ישמיד תהל' קמה כ.  כי רבים חללים הפילה ועצמים כָּל-הרגיה משלי ז כו.  בלע ישראל בלע כָּל-ארמנותיה איכ' ב ה. — ומצוי מאד בתו"מ: לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים סוט' א ט.  כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת שם ב א.  ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה שם ד ג.  אותן הימים מותרים ושאר כל הימים אסורים. נדר' ט ו. — וגם עם שֵׁם בלי ה הידיעה ובלי כנויים: כי כָּל-שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום  ישע' כח ח.  בְּכָל-רחבות מספד וּבְכָל-חוצות יאמרו הו הו עמו' ה יו.  ויכרתהו זרים וכו' וּבְכָל-גאיות נפלו דליותיו יחזק' לא יב. — ובמשנה: אומר לה (האב לבתו כשהיא נשאת) כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין נדר' י ד. — ועם בכל"מ: ויהי רעב בְּכָל-הארצות בראש' מא נד.  וישב ישראל בְּכָל-ערי האמרי במד' כא כה.  מי בְּכָל-אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי מ"ב יח לה.  כי אעשה כלה בְּכָל-הגוים ירמ' ל יא.  צדיק יי' בְּכָל-דרכיו וחסיד בְּכָל-מעשיו תהל' קמה יז.  אשימה עלי מלך כְּכָל-הגוים אשר סביבתי דבר' יז יד.  כְּכָל-חקתיו וּכְכָל משפטיו תעשו אתו במד' ט ג.  כְּכָל-המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ש"א ח ח.  וינשק לְכָל-אחיו בראש' מה יה.  כן תעשה לְכָל-הערים הרחקות ממך מאד דבר' כ יה.  וישראל אהב את יוסף מִכָּל-בניו בראש' לז ג.  וקבצתי אתכם מִכָּל-הגוים וּמִכָּל-המקומות אשר הדחתי אתכם שם ירמ' כט יד.  וטהרתים מִכָּל-עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול6 עונותיהם שם לג ח.  דרשתי את יי' וענני וּמִכָּל-מגורוֹתי הצילני תהל' לד ה. — ובמשנה: הבא על אחת מכל העריות שבתורה יבמ' ו ב.  נדר באחד מכל משמשי המזבח נדר' א ג. — ועם כנו': כֻּלָּנוּ בני איש אחד נחנו בראש' מב יא .  כֻּלָּנוּ כצאן תעינו ישע' נג ו.  הלוא אב אחד לְכֻלָּנוּ הלוא אל אחד בראנו מלא' ב י .  כיס אחד יהיה לְכֻלָּנוּ משלי א יד.  ותקרבון אלי כֻּלְּכֶם ותאמרו דבר' א כב.  הנה כֻלְּכֶם בני ישראל  שופט' כ ז.  הקבצו כֻלְּכֶם ושמעו ישע' מח יד.  כֻּלְּכֶם פשעתם בי ירמ' ב כט.  הן אתם כֻּלְּכֶם חזיתם איוב כז כב.   גם לְכֻלְּכֶם יתן בן ישי שדות וכרמים ש"א כב ז.   ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יי' כי כוּלָּם7 ידעו אותי למקטנם ועד גדולם ירמ' לא לג.  המה יאבדו ואתה תעמד וְכֻלָּם כבגד יבלו תהל' קב כז.  וישליכום מראש הסלע וְכֻלָּם נבקעו דהי"ב כה יב.  כי אם שנים הרבה יחיה האדם בְּכֻלָּם ישמח קהל' יא ח.  הן עם אחד ושפה אחת לְכֻלָּם בראש' יא ו.  ולא נמצא מִכֻּלָּם כדניאל דני' א יט.  שֶׁכֻּלָּם מתאימות ושכלה אין בהם שה"ש ד ב.  ובליעל כקוץ מנד כֻּלָּהַם כי לא ביד יקחו ש"ב כג ו. — ובתו"מ: מזבח הזהב היה נתון באמצע משוך קימעה כלפי הצפון וכולהם היו נתונין משליש הבית ולפנים ירוש' שקל' ו נ:.  בשקושר כולהם ואחר כך חתמו ג' הראשונים שם גיט' ח מט ד.  מפני  במקור נדפס 'פמני' שהיו כ"ב אלף של בכורות ורע"ג וכולהם היו בכורות מדר' במד' כ.  יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כֻלָּנָה בראש' מב לו.  רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כֻּלָּנָה משלי לא כט.  כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לְכֻלָּהְנָה מ"א ז לז. — *וְכֻלְּהֶן: שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה ירוש' פאה ב יז.. — וכפול, כָּל... כֻּלָּם: כָּל-מלכי גוים כֻּלָּם שכבו בכבוד איש בביתו ישע' יד יח. — ובתלמ': אמר ריב"ל כל השמנין כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר שבת כג.. — ולקבוץ: המה וְכָל-החיה למינה וְכָל-הבהמה למינה וְכָל-הרמש הרמש על הארץ למינהו וְכָל-העוף למינהו בראש' ז יד.  שריך סוררים וחברי גנבים כֻּלּוֹ אהב שחד ורדף שלמונים ישע' א כג.  כי כֻלּוֹ חנף ומרע שם ט יו.  כי מקטנם ועד גדולם כֻּלּוֹ בוצע בצע ומנביא ועד כהן כֻּלּוֹ עשה שקר ירמ' ו יג.  כֻּלֹּה (העם הכשדי) לחמס יבוא חבק' א ט.  ובהיכלו כֻּלּוֹ אמר כבוד תהל' כט ט. — ד) במשמ' לא אחד בלבד אלא גם אחרים, jeder; chacun; every one : כֹּל בכור בניך תפדה שמות לד כ.  כֹּל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכו' וכל-איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן וכו' כל-מרים תרומת כסף ונחשת וכו' וְכָל אשר נמצא אתו עצי שטים וכו' וְכָל-אשה חכמת לב בידיה טוו שם לה כב-כה.  כֹּל הרג נפש וְכֹל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי במד' לא יט.  כי תועבת יי' אלהיך כָּל-עשה אלה דבר' כה יו.  כלו חנף ומרע וְכָל-פה דבר נבלה ישע' ט יו.  וְכֹל מזרע יאור יבש נדף ואיננו שם יט ז.  סגר כָּל-בית מבוא שם כד י.  כֹּל עבר עליה ישם ירמ' יט ח.  ותעשי לך רמה בְּכָל-רחוב יחזק' יו כד.  ומשכלים בְּכָל-חכמה דני' א ד.  אלו נאמרין בכל לשון סוט' ז א.  מִכֹּל חגר חגרה ומעלה מ"ב ג כא. — ועם ה הידיעה: אל כָּל-המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא בראש' כ יג.  כָּל-הבן הילוד היארה תשליכהו וְכָל-הבת תחיון שמות א כב.  בְּכָל-המקום8  אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך שם כ כד.  כֹּל העבר על הפקדים שם ל יד.  כֹּל הקרב הקרב אל משכן יי' ימות במד' יז כח. — ובתו"מ: הזאב והארי והדוב וכו' כל הקודם להרגן זכה סנה' א ד.  כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח שם ה ב.  ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל המרבה בסחורה מחכים אב' ב ה. —  כל מי: כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם יומ' ב א.  כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו סנה' ו א. — בְּכָל-יום, בְּכָל-לילה וכדומה: יגעתי באנחתי אשחה בְּכָל-לילה מטתי תהל' ו ז.  ואל זעם בְּכָל-יום שם ז יב.  בטחו בו בְּכָל-עת שם סב ט.  בכל יום תורמין את המזבח יומ' א ח.  בכל יום היה חותה בשל כסף שם ד ד.  בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו שם ה. — ובכפילת השם: להנתן דת בְּכָל-מדינה ומדינה גלוי לכל העמים אסת' ג יד.  וּבְכָל- מדינה ומדינה וּבְכָל-עיר ועיר שם ח יז.  וּבְכָל-עיר ועיר צנות ורמחים דהי"ב יא יב.  וּבְכָל-יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים אסת' ב יא.  להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בְּכָל-שנה ושנה שם ט כא.  והימים האלה נזכרים ונעשים בְּכָל דור ודור שם כח.  חייב על כל שבת ושבת וכו' על כל אב מלאכה ומלאכה שבת ז א.  שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר סוט' ה ד. — *הַכֹּל, במשמ' כָּל-דָבָר, ואמר בן סירא: אין לאמר זה למה זה כי הכל לצרכו נבחר אין לאמר זה רע מזה כי הכל בעתו יגבר ב"ס גני' לט כא. — ובתו"מ: הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר פאה ב ג.  ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר חול' א ב.  בכל עושין מחיצה באבנים במחצלות בקנים ובקשין תוספתא כלא' ד ג.  לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שבת ג ה. — והַכֹּל, במשמ' כל אדם, כל אחד: הכל שוחטין חול' א א.  הכל  ממירים תמור' א א. — *הַכֹּל, במשמ' בכל דבר, בכל מקרה: הכל כמנהג המדינה ב"מ ז א, בכל דבר ובכל מעשה צריך להתנהג לפי מנהג המדינה.  הכל לפי המדה הכל לפי הזמן שם ג ז.  במה דברים אמורים (שהבעל חייב לתת לאשתו כמה שנקצב שם) בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו כתוב' ה ט.  הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה נדר' ח ד.  הכל לפי דעתו של רואה כלים יז ו.  הכל הולך אחר החתום ברכ' יב..  הכל הולך אחר המעמיד שבת טו:.   הכל הולך אחר המראה חUל' כו..  — ה) כָּל-איש, במשמ' מי שיהיה, וכל דבר, במשמ' מה שיהיה,  irgend einer, etwas; quelque; any, במקור נדפס באנגלית 'auy', whosoever:  וְכֹל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכו' בראש' ב ה.  וכי יהיה בו מום פסח או עור כֹּל מום רע דבר' יה כא.  וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כָּל-דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו רות ד ז.  וְכֹל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו בראש' ב יט.  ונשבע על שקר על אחת מִכֹּל אשר יעשה האדם לחטא בהנה ויקר' ה כב.  כל ימי נזרו מִכֹּל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל במד' ו ד.  או השליך עליו כָּל-כלי בלא צדיה שם לה כב.  ונשמרת מִכֹּל דבר רע דבר' כג י.  היקח ממנו (מעץ הגפן) עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כָּל-כלי יחזק' יה ג. — ובתו"מ: אחד שור ואחד כל בהמה ב"ק ה ז.  אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ברכ' מ:. —  ומצוי השמוש *כֹּל שֶׁ, במשמ' כֹּל דבר שֶׁ, כֹּל אחד שֶׁ, בכל אופן שֶׁ, בכל מקרה שֶׁ: כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה פאה א ד.  כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית שבי' ז א.  כל שהוא בתוך רובע עולה במדת בית רובע כלא' ב י.  איזוהי חצר שהיא חייבת במעשרות וכו' ר"ע אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה ר' נחמיה אומר כל שאדם בוש מלאכול בתוכה חייבת ר' יוסי אומר כל שנכנס ואין אומר מה אתה מבקש פטורה מעשר' ג ה, כל חצר.  כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת שבת ז א, כל איש השוכח.  ועוד כלל אחד אמרו כל הכשר להצניע וכו' וכל שאינו כשר להצניע שם ג, כל דבר הכשר.  כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת שם כב ב.  כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו שם כג ג, כל דבר שאני זכאי באמירתו.  ואיזו היא סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום סוכ' א א, כל סוכה שעשאה.  איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו חגי' א א, כל קטן שאינו יכול.  איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים וכו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין יבמ' ד יג.  כל שזמנו קבוע וכו' וכל שאין זמנו קבוע נדר' ח ג, כל דבר שזמנו קבוע.  זה הכלל (בענין נדרי אשה) כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר שם יא ט, כל אשה שיצאה.  כל שנזר עד שלא חרב בעת המקדש נזיר נזי' ה ד, כל מי שנזר.  זה הכלל כל שתבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה סוט' ב ו, כל פעם, כל מקרה.  איזה הוא תם ואיזהו מועד מועד כל שהעידו בו שלשה ימים וכו' ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח ב"ק ב ד, כל שור.  ר"י אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז ב"מ ב א, כל דבר שמצא ויש בו שנוי.  כל שהכסף בידו ידו על העליונה שם ד ב, כל מי שהכסף בידו.   זה הכלל (בענין חלוקת בתים, חצרות, שדות וכדומה) כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין ב"ב א ו, כל בית או חצר או דבר שיחלק ושמו עליו.  איזו היא אשרה כל שיש תחתיה עבודת אלילים ר"ש אומר כל שעובדין אותה ע"ז ג ז, כל אילן.  זה הכלל (בענין יין נסך) כל שבהנאתו בנותן טעם אסור כל שאין בהנאתו בנותן טעם מותר שם ה ב.  איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה אבות ב א, כל דרך.  ר"ח בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת וכו' הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו שם ג ט-י, כל אדם.  כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה חוץ מן השדות ערכ' ט ה, כל בית או חצר.  כל שבים טהור חוץ מכלב המים כלים יז יג, כל בע"ח.  כל שאתה יכול לרבות ספקות וספקי ספקות טהר' ו ד, כל מקום, בכל מקרה.  כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור אהל' ט א, כל מה שהוא כנגד הזית וכל מה שאינו כנגד הזית.  איזהו פצוע דכה כל שנפצעו הבצים שלו ספרי דבר' רמז.  איזו היא שכחה בערים כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה שם רפה.  איזהו עוללות כל שאין לה כתף ולא נטף תוספתא פאה ג יא, כל גפן.  שלש מידות במחיצה כל שפחות משלשה וכו' כל ששלשה ומשלשה ועד ארבעה וכו' כל שארבעה ומארבעה ולמעלה שם כלא' ד ו, כל מחִצָה.  כל שיש בישוב יש במדבר וכו' כל שיש ביבשה יש בים שם ה ט-י, כל בע"ח.  ואיזהו רבו וכו' ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו הימנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו שם ב"מ ב ל.  איזהו חזה כל שרואה את הארץ מלמעלה ועד שמגיע לצואר מלמטה שם חול' ט יג.  ואיזהו רוק תפל כל שלא טעם כלום מבערב שם נדה ח ח.  כל שהוא בטובה אל יתיאש מן הרעה וכל שהוא ברעה אל יתיאש מן הטובה סעו"ר כח.  כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד צריך להזכיר מעין המאורע וכו' וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים וכו' ירוש' ברכ' ז יא ג.  איזהו התגר כל שהביא ושנה ושילש שם דמאי ב כב ג.  אי זהו תלמיד חכם חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועד תורה וכו' ר' יוחנן (אמר) כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו שם מו"ק ג פג:.  ה"ד (גחלים) לוחשות אמר ר' חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאליה בבלי ברכ' נג:.  וה"ד יד סולדת בו אמר רחבה כל שכריסו של תינוק נכוית שבת מ:.  כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה שם קמט:.  ואיזהו קטן שאין צריך לאמו וכו' כל שנפנה ואין אמו מקנחתו ר"ש בן לקיש אומר כל שניעור ואינו קורא אימא ערוב' פב..  ר"י אומר שחרית בעה"ב עומד ואומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר ב"ק סט..  אמר רבא כל שבשלו מחזיר בשל חבירו נמי מחזיר וכל שבשלו פורק וטוען בשל חבירו נמי פורק וטוען ב"מ ל:.  אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה שם סב..  קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחים בחלון רואין כל שאילו ינטלו ויכולין תבן וגרוגרות לעמוד בפני עצמן חוצצין ב"ב יט:.  כל שאילו בנכסי הגר קנה בנכסי חבירו קנה כל שאילו בנכסי הגר לא קנה בנכסי חבירו לא קנה שם נז..  חלוק של ת"ח כיצד כל שאין בשרו נראה מתחתיו טלית של ת"ח כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח שם:.  זה הכלל (בענין רוצח) כל שבדרך ירידתו גולה שלא בדרך ירידתו אינו גולה מכות ז:.  היתה (הצפור) יושבת בין שני רובדי אילן רואים כל שאם תשמט נופלת עליהם חייב לשלח חול' קמ:.  ה"ד סמוך לזקנתה אמר רב יהודה כל שחברותיה אומרות עליה זקנה היא ור"ש אומר כל שקורין לה אמא אמא ואינה בושה נדה ט..  בן עזאי אומר כל שדעתו נוחה מפני חכמתו סימן יפה הוא לו אדר"נ כה.  משל ליונה שהיו הנצים והעורבים רודפים אחריה ברחה מהן וישבה על קינה והיו בני אדם אומרים ביצים הללו מן הנץ הן וזה אומר מן העורב הן א"ל אחד כל שהן ביצים אינן ידועות אם של עורב הן אם של נץ הן אלא הניחו עד שתלד ויעשו אפרוחין ואתם יודעין ממי הן אגד' בראש' לז, כל זמן שהן ביצים.  — ואחרי שלילה, במשמ' מאומה, כלום, שום דבר, Nichts; rien; nothing: ועתה נפשנו יבשה אין כֹּל  במד' יא ו.  ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כֹּל בה דבר' ח ט.  ולרש אין כֹּל כי אם כבשה אחת קטנה ש"ב יב ג.  אין לשפחתך כֹל בבית כי אם אסוך שמן מ"ב ד ב.  יש מתעשר ואין כֹּל משלי יג ז.  — ובמשמ' שום חלק, שום חתיכה: מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כֹּל במצור ובמצוק דבר' כח נה.  והנה נשחת האזור לא יצלח לַכֹּל ירמ' יג ז.  — ו) במשמ' הרבה דברים מתחלפים, allerlei; de toutes sortes; of all kinds:  וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כָּל-עץ מאכל  ויקר' יט כג.  והצרים ישבו בה מביאים דאג וְכָל-מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם נחמ' יג יו.  אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וְכֹל אבן יקרה דהי"א כט ב. — ועם ה הידיעה הַכֹּל, במשמ' זו: את הַכֹּל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקתו ויש רשע מאריך ברעתו קהל' ז יה. — ז) בְּכָל, במשמ' בכל פעם, jedesmal; chaque fois; every time: והיה בְּכָל-יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים בראש' ל מא.  כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיי' אלהינו בְּכָל-קראנו אליו דבר' ד ז.  להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בְּכֹל קראם אליך מ"א ח נב.  — *כָּל-שֶׁכֵּן, כל-שכן יפעל, כש"כ שיפעל, כמו על אחת כמה וכמה, desto mehr; d'autant plus; so much the more: ר"א אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזה יום ימות אמר להם וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר שבת קנג..  אמר לו ר"ט לר"י היום פניך צהובין א"ל אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין נדר' מט:.  שני בתים זה לפנים מזה שניהם במכר שניהם במתנה אין להן דרך זה על זה כל שכן חיצון במתנה ופנימי במכר (או) חיצון במכר ופנימי במתנה ב"ב סה..  שאין נותנין פרצה לפני הכשר וכל שכן לפני הגנב תנחומא מצורע יג. — ובסהמ"א: הבא חוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לוכל ישראל אחר וכל שכן מחוזא שמצויין בה גוים  הלכ' פסוק', יו"ט.  ועיינתי מנהגי בני אדם ברוב הדורות הנזכרים בספרים ומצאתים רחוקים מן המין הזה מן המצות רק הזריזים הפרושים בהם כפי הנזכר עליהם אך השאר כמה היו צריכין להעיר ולהורות אותם וכל שכן רוב אנשי זמננו זה אשר זלזלו בחכמת מצות האברים כל שכן במצות הלבבות חו"ה, הקד'.  ואין בידיעת הבורא שנוי והוא אינו יודע אותך כל שכן שידע כונתך ומעשיך וכל שכן שישמע תפלתך ויראה תנועותיך כוזרי א א.  ותתודה על הרעיונים ותקבל שלא תזכרם בלשונה כל שכן שתעשם שם ג ה.  ואני רואה כמה אנשים מניחין תפילין וקובעין מזוזות ולא עלו על לבם מה שכתוב בם כל שכן שאינם מרגישים בכונה הראשונה בם מלמד התלמידים, ואתחנן.  שאין ספק שלא שאל משה לאיש איש מהעם ההוא הרב כל שכן לחוטבי עצים ושואבי מים שם, נצבים.  אך שאר השכלים אשר למעלה מהשכל הפועל וכל שכן הסבה הראשונה והוא הבורא יתברך אי אפשר לשכל האנושי להשיג מהם כלל רוח חן ג. — ואמר הפיטן: דמם שירי וקולי לא יסף, והנני לשמעו שוקק ונכסף, דלף ביתי ומסתרי נחשף, והוסר תמידי וכל שכן מוסף סדור תימני, יוה"כ, אפסו בעוני. — ובמלה אחת: שהרעב בערב ודוחה אכילתו לערב שני אין יכול לאכול אפילו של עת אחד וכלשכן של כמה עתים תשו' הגא', הרכבי שצז. — ובפרט *לֹא כָּל-שֶׁכֵּן: ומה תפלה הקלה לא התפלל אלא חוץ לעיר דבור חמור לא כל שכן מכי' בא, פתיח'.  אם הפותח חייב הכורה לא כל שכן שם משפט', נזיק' יא.  מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה אזכרה שהיא מריוח לא כל שכן ירוש' ברכ' ה ט:.  מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך בשעה שהוא תאב לאכול לא כל שכן שם ז יא..  מה תמן שמזכירין את השם עושין אותו סניף כאן שאין מזכירין את השם לא כל שכן שם:. במקום שזורעין ולא אוכלין לאכול אינן חשודים לא כל שכן להאכיל שם דמאי ב כג:.  א"ר ישמעאל כוסמין וחטין שני מינים הן ע"י שהוא מדמה לו את אומר מצרף חדש וישן לא כ"ש שם חלה ד נט ד.  שאם מבית לבית אי אתה חושש לא כל שכן מחצר לחצר  אם מחצר לחצר אי אתה חושש לא כל שכן מעיר לעיר שם פסח' א כז ג.  אמרו להן ב"ש לב"ה  לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן בבלי ברכ' נג:.  ומה פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק לא כ"ש ב"ב קל:.  (ומה) בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן חול' ה:. — *כָּל-שֶׁהוּא, *כָּל-שֶׁהוּ, כמה שיהיה, אפילו מעט מאד, das kleinste; la moindre chose; the smallest quantity : קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים פאה ג ו.  הבונה כל שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא וכו' החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב שבת יב א-ב.  ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן י' טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא ערוב' ב א.  נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה ב"ב ג ג.  שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב שבוע' ג א.  החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרס רביעית מקוא' ד ג.  כמה יהא בלבנונית ר' מאיר אומר כל שהוא ר"ש אומר כדי לקרוץ בזוג נגע' ד ד.  אין פוחתין לעניים בשנת מעשר שני מחצי קב חיטין וקב שעורין במה דברים אמורים על הגורן אבל מתוך ביתו נותן כל שהוא ואינו חושש ושאר מתנות כהונה ולויה נותן לו כל שהוא ואינו חושש תוספתא פאה ד ב.  הכותב נכסיו לבניו ושייר לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה שם א יב.  המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר על גבה אלא כל שהוא מותר לזרוע מיכן ומיכן שם כלא' ד יא.  נסדק ועשאו בטיט אפילו כל שהוא טמא שם כלים ב"ק ד יט.  נתן לתוכו מים כל שהוא ירוש' ברכ' ג ו ד.  צואה כל שהוא מבטלה ברוק שם.   בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפי' כל שהוא שם ט יד.  בת כהן שהיתה עומדת ערב שבת עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זה מוספת לתוכו שמן חול כל שהוא ומדלקת שם שבת ב ד ד.  עושה פס של ג' אמות וכל שהוא מרחיקו מן הכותל שתי אמות אותו וכל שהוא נידון שם לחי שם ערוב' א יח ג.  נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא שם פסח' א כז:.  זה מוציא זיז כל שהו וממלא וזה מוציא זיז כל שהו וממלא בבלי ערוב' פה..  דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין תענ' יז:.   ר' יהודה אומר תחילת קריעה שלש אצבעות ותוספת כל שהו מו"ק כו:.  ומתריעין על הגובאי בכל שהו תענ' יט:.  חלון המצרית אין לו חזקה וכו' אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהו יש לו חזקה ב"ב נט..  אם היה סמוך לשדהו אפילו כל שהו מחזיר לו קרקע שם קד:.  הרי שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה חול' כח..  מלח סדומית (נותן) רובע מעלה עשן כל שהוא ר' נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא כרית' ו.. — ולרבים *כָּל שֶׁהֵן: שיעור המים המגולין וכו' בכלים כל שהן ובקרקעות ארבעים סאה תרומ' ח ה.  המלקט עצים אם לתקן כל שהן ואם להסיק כדי לבשל ביצה קלה שבת יב ב.  לחיין שאמרו גובהן י' טפחין ורחבן ועביין כל שהן9   ערוב' א ו.  וכולם שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ פטור זבח' יג ד.  הרבצל והמזודה כל שהן הרי אלו טמאין מדרס כלים כ א.  רימונין מתוקין אסורין כל שהן תוספתא תרומ' ה י.  (המוציא) מיני בשמים כל שהן ארגמן טוב כל שהוא רמב"ם שבת יח ה.  — כָּל-זֹאת, בְּכָל-זֹאת, במשמ' אעפי"כ, עי' זאת. — כל-עֻמַּת, עי' עֻמָּה.  — כל מקום, *מכל מקום, עי' מקום. — כל עוד, במשמ' כל זמן,  עי' ערך עוד. — *כל עצמו, עי' עצם. — *כל עקר, עי' עקר.  — *כֹּל הֵימֶנוּ10, כֹּל מִמֶּנּוּ, כֹּל מִמְּךָ, כֹּל הֵימֶנְךָ, עם השלילה לא, לא על פי דעתו, לא עפ"י דבריו, לא לפי רצונו, עי' ערך *הֵימֶ-, והוסיפה: הילך גיטך ונטלתו מידו והטילתו לים או לנהר ואח"כ אומר לה נייר חלק הוא ושטר פסול הוא לא כל הימנו לאוסרה תוספתא גיט' ח ב.  קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה בא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן וכונסה משנכנסה בא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימנו לאוסרה שם קדוש' ד י.  עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת לא שותה ולא נוטלת כתובה ר"י אומר לא כל הימנו להפסידה כתובתה שם סוט' ה ח.  המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד את זכותו של זה שם ב"מ ד א.  ר' שמואל בר"א (שאל) מהו שיהא (הזורע תרומה) נאמן לומר מזיד הייתי וא"ל אם כשהיו מכירין לא כל הימנו ואם לאו הפה שאסר הוא הפה שהתיר ירוש' תרומ' ט מו ג.  לוייה שנשבית או שבא עליה אחד מן הפסולין לה לא כל הימנה לפוסלה שם יבמ' י י ד.  עכו"ם שניסך יינו של ישראל שלא בפני ע"א וכו' מתירין אותו מפני שני דברים אחד שאין מנסכין יין אלא בפני ע"א ואחד שיכול לומר לו לא כל הימנך שתאסר ייני לאונסי בבלי חול' מא:. — ובסהמ"א: כל מי שיאמר פרשתי משותפות של חבירי לא כל הימנו עד שיודה חבירו תשו' הגא', חברון י.  ואם לא היו עדים שיעידו שצוחה בשעה שאנסה ולא שמעו צעקתה אלא מדעתה היא אומרת אנסני על כרחי לא כל הימנה דבר זה אלא על פי עדים שם טו. — והַכֹּל מִמְּךָ, מִמֶּנּוּ: הגע עצמך שהיה מועד לא כל ממך שאהא מחזר עמך על בתי דינין ירוש' ב"ק ג ג..  כנסה (את האשה) ובא אחד ואמר אני קדשתיה לא הכל ממנו לאוסרה עליו הלכ' פסוק', נשים.  ואם יש לו שדה ואמר לאחר המיתה אל יזונו בנותי לא  הכל ממנו שנעשו תנאי כתובה שם.  נושא אדם כמה נשים על אשתו וכו' ואם מעכבת עליו לא הכל ממנה ואם אמרה גרשני ותן לי כתובתי נעשתה מורדת שם, קדוש'. — ולא כל מן דבר פלוני: וגם אנו מודים בשמעון זה שחלוקתו אינה חלוקה שלא כל מן השותפות לבור לו חלק יפה תשו' הגא', בית תלמוד ה, רכו. — *כָּל-כַּךְ, במדה רבה כזו: כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין וכו' שלשה פעמים על כל דבר ודבר והם אומרים לו הין הין הין כל כך למה מפני הביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב מנח' י ג.  ר' יוסי הגלילי אומר כל זמן שישראל מבקשין לרגום את משה ואת אהרן מיד וכבוד יי' נראה בעמוד הענן וכו' וכל כך למה אמר הקב"ה מוטב שילקה עמוד הענן ואל יסקל משה ואהרן מכי' בשלח ד ב.  ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' מליל שבת לליל שבת כדרך שירדו בימי הילני המלכה וכל כך למה כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר הרי שכר כל המצות ספרי דבר' מב.  לפי שאמרה (תמנע) אין אני כדי שאהיה לו (לאליפז) לאשה אהיה לו לפלגש וכל כך למה להודיעך שבחו של אברהם אבינו שהיו מלכים ושילטונים מתאוים לידבק בו שם שלו.  א"ל (ר' יהושע לר"ג) כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו א"ל (ר"ג) כל כך בידך ואתה עולה בספינה הור' י., ר"ל במדה רבה כזו חכמה יש לך ואתה הולך בספינה לבקש לך פרנסתך.  אמר ר' לוי כל אותה הלילה היה מלאך עומד ומגלב בידו והיה מתיעץ בשרה וכו' כל כך למה שהיתה אומרת לו אשת איש אני ולא היה פורש מד"ר בראש' נב.  כיון שיצא (קין) פגע בו אדם הראשון וכו' אמר לו כל כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע שם ויקר' ט.  בד' מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן ובכלן מזכיר סורחנן כל כך למה להודיעך שלא היה בידם אלא עון זה בלבד שם כ.  עובר הוא משום בועל ומשום נבעל וכל כך למה שמעורר יצר הרע עליו כלה רבתי ב. — *כָּל מַה שֶׁ, במדה שֶׁ: כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת ירוש' ברכ' א ב ג.  בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח (פלוני שהוא מטריחני) אבל הקב"ה אינו כן אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך שם ט יג:.  לחבית שהיא מליאה אגוזין כל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת שם שבת א ג ג.  לחבית שהיתה מליאה שמן כל מה שאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן שם.  כל מה שהיה יוסף חכם בא יהודה ונצח אותו כל מה שנתגאה יוסף בא יהודה ונצח אותו תנחומא ויגש ב ג.  °וכָל-אֲשֶׁר במשמ' זו: שלבם תלוי בעוצם מה שהם מקוים ממלאת תאותם והשלמת משאלותם כי כל אשר יגיעו ממנו אל מעלה מבקשים מה שהיא למעלה ממנו חו"ה, שער הבחינה. — °מִכֹּל וְכֹל, הדבר כלו: הוא לבדו עומד על אמיתו של דבר מכל וכל והשאר טעו רשב"ם ב"ב קז:.  הנה אפשר שירש האדם מאבותיו בית שייטב לבו בו והון ועושר ואמנם שתהיה לו אשה משכלת הנה זה ממה שלא יתכן להיות כי אם מה'  כי אין זה תלוי בבחירה מכל וכל אבל צריך שילוה לו עזר אלהי רלב"ג משלי יט.  שכמו שתיקו דאיסור לחומרא מכל וכל כך כל תיקו דממונא לקולא מכל וכל סמ"ג מ"ע, סי' ע.  לדעת רז"ל האומרים כי היא (הנפש) שלמה מכל וכל קודם בואה בעוה"ז מנח' קנא' לר"י מפיסא 84.  הוכרחתי לחזור ולהעמידה בדין תורה פעם שנית שראיתי שתקפה ידיה בעש"ג להוציאני חלק מכל וכל ולא ידעתי מה לעשות שו"ת פרח מטה אהרן קיט.  הלא זאת אשר דברתי שאתה טועה מכל וכל רמח"ל, חוקר ומקובל. — °הוא אצל פלוני כֹּל וְכֹל, ר"ל חשוב מאד אצלו: ואני הייתי אצל הסוחר כל וכל כ"י בבה"ס של המבורג, Monatsschr. 97,411 . —  °בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל11, במשמ' הכל, הכל, בלי השאר כלום: הכל מחוט ועד שרוך נעל מלבד הספרים כל השאר בכל מכל כל צוה שתטול אשתו שו"ת תורת אמת קי.  הוא מצא את הימים הראשונים שיבנה ממנו עולם מלא כבראשונה בכל מכל כל כבתחלה כסא' לבית דוד א א.  והפשט צורתה והצג אותה ערומה  בכל מכל כל  לא יוכלו להתחדש להתרקם ולהתלבש כדי להוליד בדומה שם ג יו. — ח) °בלשון המחקרית, כמו שֵׁם, הדבר השלם שלא חסר בו חלק אחד מחלקיו: שנודע לכל אדם שהכל גדול מן החלק ותנועת החלק בכל ר"י א"ת, רוח חן ג.  מי המונע שימצא כל אחד מחלקי הכל ההוא הבעל מצב בענין מה וכו' לפי שהכל הוא קבוץ כל החלקים יחד רי"א, מפע' ה' ד ג.  שכוונת הפילוסוף היא שהיסודות קדמונים כפי הכל עם היותם הווים ונפסדים כפי החלק ספורנו, אור עמים, תנוע' ההויה.