פ"ע, עת' יִכְסֹף, תִּכְסֹף, — כָּסַף לְדָבָר, השתוקק לו ורצה מאד, sich n. etwas sehnen; désirer; to desire: דמינו כאריה יִכְסוֹף לטרף תהל' י יב.  למעשה ידיך תִכְסֹף איוב יד יה. — ומצוי בסהמ"א במשמ' זו: שמואל בן יוסף, שמע דברי כוסף ר"ש הנגיד, באשמרת ערב.  הנה לתאבה אכספה לשכון בהיכל קדשך, לעמד לשרת אשאפה לא לאכל צוף דבשך ר"י הלוי, ישן בתוך, לש"ת.  שנאמין כי יש לעולם בורא וכו' ושנכסוף לרצונו וניחד מעשינו לשמו הקד' חו"ה.  והרכיב הבורא יתעלה בנפש האדם עוד מדות וכחות יכסוף בהם כאשר ישתמש בהם שם, עבוד' ה' ב.  וסר מן הדברים המגונים וכוסף למדות הטובות שם, הבטחון ג.  לא יכסוף לזולת מה שבחר לו האלהים שם ז.  ואח"כ ישתדל להוסיף על מה שיש ביכלתו ויכסוף לו בלבו ויעלה אליו במחשבתו שם, חשבון הנפ' ג.  תטה במחשבתה אליו ותכסוף לו כדי לבקש המנוחה ממדוי גופה ופגעיו ככסוף האדם לרופא בקי כשהוא חולה וכו' תטה במזימתה אליו ותדבק בו במחשבתה ותעבירהו ברעיונה ומתאוה אליו וכוספת לו וזאת תכלית האהבה הזכה שם, אהב' ה' א.  אפילו אם יהיה פלוסוף חכם עושה טוב כל ימיו כוסף אל המעלות  ההם כוזרי א קי.  ואילו לא היה לה (לא"י) מעלה אלא התמדת השכינה בה באורך תת"ק שנה היה מן הדין שתכספנה הנפשות היקרות לה ותזכנה בה שם ב כג.  והמניעים הם המאויים והם שני מינים אם מניע להביא מועיל והוא הכוסף ואם מניע לדחות מזיק והוא הכועס שם ה יב.  וכל נפש תכסוף להשתמש בכחותיה כאשר הוכנה לה וכו' והאדם הוא בלי ספק לבו ריק מן התאוות המופלגות וכוסף אל מדרגה למעלה ממדרגתו שם ו.  השם יתברך פועל תמיד כל הנמצאות ואליו יהיה חשק כל אחד מהמשיגים כי כל אחד מהם כוסף שיגיע לו שלמותו רלב"ג, מלחמ' ה' ה יא.  עורה ולעבודת אלהיך כסוף כי דוד ואח לא יעזרו אותך בעת מותך ר"י חריזי, תחכמ' לג.  ולזה תמצא היות האדם כוסף אל מוחשי הראות והשמע ממוחשי הריח העקרים ג ב.  שגם העשיר עם היותו כוסף הכבוד פעמים ישנא את הרבנות ר"י אברבנאל, שופט' ט.  האנשים שיכלו ימיהם בטוב כוספים מתי יגיע קץ הפלאות נהר פישון מד:.  ומזכרת המדרגות מהדיבוק אשר היו לה מימי קדם אתו ואיך כוספת לידבק בדיבוק ההוא עוד ר"י דון יחייא, הקד' לפי' שה"ש.  חשקה נפשך המתאוה לעלות במעלת העושר והכבוד כי הוא דבר שיכספוהו הכל מכת' יהושע אלורקי לדון שלמ' הלוי.  ולזה היה משה רע"ה כוסף ותאב להכנס לארץ מרפא לנפש יט:.  כל פועל כוסף וחושק תמיד שיגיע מפעולתו התכלית המכוון שם לד:.  עיני אשא אל אֵל בלב כוסף ממציא צרכי לי ביום ובלילה סעד' בן יוסף, מטמ' מסתר' כח.  ירחך לא יאסף, ושמשך עוד לא יבא, קרבתך לבי כוסף, אש אהבתך בקרבו ר"י נגארה, ירחך. — ופָעו' °כָּסוּף, כְּסוּפִים, כמו כֹּסֵף: לאמותם לבבו עוללי סוף, איזה יום הכסוף, לבם הכין לשורר מסוף, ה' ימלוך בזרוע חשוף ר"א קליר, קינ' איכה את. — ועי' עוד נִכְסַף.

— נִפע', נִכְסַף, נִכְסְפָה, נִכְסֹף, נִכְסַפְתָּה, — א) כמו הקל: ועתה הלך הלכת כי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לבית אביך בראש' לא ל.  נִכְסְפָה וגם כלתה נפשי לחצרות יי' תהל' פד ג.  — ובמדרש שהיה (נפתלי) רץ לעשות רצון האל והיה נכסף בעשיית רצונו מה"ג, ויחי. — ואמר הפיטן: תהומות הדום לרסיסי כסופים, וכל נאות דשא לו נכספים ר"א קליר, טל, בדעתו אביעה.  פן תניף ברזל על אבני מזבחי ותחלל בנינים נכספים, פרוד גרושה בלי לשוב לקחתה וכהן גדול פן יטמא בנאספים אזהר' ר"י ברצלוני.  מים ומזרח ומצפון ותימן שלום רחוק וקרוב שאי מכל עבריך, ושלום אסיר תקוה נותן דמעיו כטל חרמון ונכסף לרדתם על הרריך ר"י הלוי, ציון הלא. דמם שירי וקולי לא יסף,והנני לשמעו שוקק ונכסף, דלף ביתי ומסתרי נחשף, והוסר תמידי וכל שכן מוסף מחז' תימנ' ליוה"כ, אפסו בעוני.  ישמרו נכספים בחצרות מעט מקדשו, בפחד ויראה להעריצו ולהקדישו יוצ' א שבוע', ועתה בנים. — ומצוי כמו"כ במליצה הפשוטה: ונפשותם מואסות בעולם ובהונו ונכספות לעולם הבא אל המות חו"ה, הפריש' ג.  וראוי לך אחי שתיסר נפשך בפרישות מכל מה שצוך האלהים לפרוש ממנו עד שתגיע מן התעוב והמאוס במיני התענוגים המנועים והתאוות האסורות עד תכלית שיהיה שוה לזה בטבעך המתועב מן האסור עם מה שנכספין לו ממנו שם ה.  ואיננו סובל מרירות הרפואה אלא מי שהוא נכסף לבריאות אבל מי שאינו נכסף לבריאות לא יסבול קושי הרפואה שם, עבוד' ה' ה.  מפני ששמעתי שמעו ונכספה נפשי אליו כוזרי ה יז.  וכשיהיה הדבר הנכסף או המבוקש בעל תכלית יכלה הכוסף כשישיגנו ותעמוד השמחה או תפסק אבל כשיהיה הדבר הנכסף או המבוקש בלתי בעל תכלית אי אפשר שיכלה הכוסף העקרים ב טו.  נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות החנוך, אמור שו.  וענין המציאות מבואר בעינו שהוא נכסף אצל כל אדם נופת צופים סז. — ואמר המשורר: גדי להלחם בארי נכסף, ולעזר לו שועלים אסף יהודה בן ששת, תשוב' על מנחם.  והוא נכסף לשומו יש כמו יושק אשר נכסף לדודו רשב"ג, הובא בס' אמונה רמה ד ב.  כאבו נוסף ביוסף, לדמותו אכָּסף , אללי כי אאסף, ולא אביט לתמונתו עלי כזאת, מספד בסדור תימנ'.  ובכל ערב וערב, ישב (השועל) ויארוב ארב, אולי ימצא פתח פתוח, כי נפשו היתה נכספת, לגיע עד תוך הרפת משלי יל"ג ג ג. — ב) נתביש: התקוששו וקושו הגוי לא נִכְסָף צפנ' ב א. — ואמר המשורר: תלונתי עלי מריב אשר לא יהי נכלם בתוכחתו ונכסף, היתוכח אנוש יזוב כבדו לדוד כלה מאד אליו ונכסף רמב"ע, תרשיש ז כה. — ג) *נִכְסַף , נעשה קצת חור: ואלו הן סימנין של בוגרת ר"א בר' צדוק אומר משיתקשו הדדין ר"י בן ברוקא אומר משיכסף1 ראש החוטם תוספתא נדה ו ד.

— הִפע', *הִכְסִיף, — א) הכסיפו פני השאור וכדומה, נעשו פניו בגון חור אדמדם: ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו פסח' ג ה. — והירק: מרור ירק מר ופניו מכסיפין ויש לו שרף ירוש' שם ב כט ג. — ב) הִכְסִיפוּ פני רקיע, נעשו קצת חִוְּרִים: כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו וכו' זהו לילה ירוש' ברכ' א ב:.  כ"ז שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה בבלי שבת לד:. — וחטם הדדים: אלו הן סימני בוגרת ר"א ברבי צדוק אומר כשיתקשקשו הדדים ר"י בן ברוקה אומר משיכסיף ראש החוטם נדה מז.. — ג) הִכְסִיפָה2 האדמה, נעשתה כחושה ושוה פחות: בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום מ"ט אביי אמר חיישי' שמא תכסיף כתוב' פ:.  מכרה לו (את השדה) במנה והשביחה ועמדה על מאתים וכו' מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה ערכ' ל.. — וכמו"כ האדם: נמכר (העבד) במנה והשביח ועמד על מאתים וכו' נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה קדוש' כ..  שבזמן שאדם יוצא לדרך אם אין שמלה הוא מכסיף מד"ר שמות ג. — ד) פ"י, הִכְסִיף, בִּיֵש: זהב סגור שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם ירוש' יומ' ד מא ד.  ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים וכי כסף היה והלא זהב היה ולמה קורין אותו כסף שהיה מכסיף בעד כל בעלי3 זהבים וממנו היו נעשים כל הכלים מד"ר שה"ש, עמודיו.

פִע', °כִּסֵּף, — כמו הקל: תחנתו אוה וְכִסֵּף, לו הזהב והכסף משול' בר קלוני', אפיק רנן.

— הָפע', °הָכְסַף, יוּכְסַף, — שיכספו לו: הם המונעים מראות מה שיוכסף לראותו וכן כל מה שיוכסף להשיגו בדבר מן החושים אמונה רמה ב ג. — וכמו קל או נפעל: ואני בחסד אל נמלטתי מיד צר כי יודע אלהים נפשי הוכספה לחצרות קדשו א' מפו, אה"צ ג.