כִּשְׁכּוּשׁ

°, ש"ז, — שה"פ מן *כִּשְׁכֵּשׁ: כשכשה (הבהמה) בזנבה כשכוש1 רב (רמב"ם, נזקי ממון א יא).


1 בגמ' בארמ': כשכוש יתירא (ב"ק יט:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים