1, ש"ז, סמי' כְּשַׁךְ, — חֶבֶר, גדוד של אנשי בליעל עושים מעשי תרמות, Gesindel; canaille; rabble: כי נמצאו בעמי רשעים ישור כְּשַׁךְ2 יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו (ירמ' ה כו-כז).
1 אין חכמי הלשון מודים במציאות מלה זו בעברית, ועי' הערה לקמן.
2 ראו הקדמונים ורוב החדשים במלה זו מלה שַׁךְ עם כ הדמיון, ונתחבטו בפרוש הכתוב ולא מצאו דבר מתישב לפי הענין ולפי דקדוק הלשון בדרך טבעי. כי הפעל ישור הוא יחיד, וצ"ל ברבים אם הוא מוסב על הרשעים הנזכרים לפניו, ואת המלה כשך החליטו קצת המפרשים מקור מן שכך, במשמ' שקט, ופרשוהו במשמ' הנחה, וקצתם מן נשך, ופרשוהו במשמ' נשיכה, אך מלבד שכל זה דחוק עפ"י הדקדוק אין זו מליצה טבעית לאמר ישור (כ"א מהם) כמו הנחת או נשיכת יקושים. ולכן גזרו קצת החדשים כי הכתוב לקוי ומשבש, והגיהו קצתם במקום ישור כשך: ישו רכֻש, וקצתם: יעשירו עשר וכדו'. וגם אחרי הגהות אלה לא נרפא הכתוב ולא יצא מידי דחקו ולא-טבעיותו. רק דרך אחד יש להציל את הנוסחה המסורה ולתת להכתוב גם כונה נאה ומליצה טבעית יפה, והוא שנראה בכף הראשנה של כְּשַׁךְ לא כ הדמיון אלא אות שרשית פ"פ ויהיה כְּשַׁךְ סמיכ' מן כָּשָׁךְ, ונפרש שם זה לפי הענין במשמ' חֶבֶר וגדוד, ובזה מליצת הכתוב הלכת עפ"י דקדוק הלשון, כי הפעל ישור מוסב להשם כָּשָׁךְ שאחריו, וכבר פרש אותו ריב"ג מלשון כנמר על דרך אשור וכדו', במשמ' הולך ושוטט ממקום למקום. והנה אין אמנם להשם כשך במשמ' שיחסתי לו, חבר בלשונות האחיות ממש בצורה זו, אך יש דומה לו מחבור אותן האותיות רק בצרוף מסרס, והוא השם שׁכיכה شكيكة בערב', וגם שֹׁכַכ شككُ, ופרשוהו המלונים בהשם הערבי פרֹקה فرقة, שהוא חבורה, גדוד, ובפרט: ג'מעאת מג אלעשכאר יכונונ פרקה (לשאן אלערב), — ובעבר': חבורות אנשי צבא שתהיינה גדוד. ויקושים הוא רבים מן יָקוֹשׁ, במשמ' איש מעמיד מוקשים, עי' ערך יקוש, וכונת הכתוב היא: ישוטט גדוד יקוֹשים הנה והנה בחוצות ובשוקים במקום שעוברים בני אדם והם מציבים משחית ולוכדים אנשים לשלל אותם וכדומה.