ש"נ, — כמו כִּבְשָׂה: נקבה מן הצאן כִּשְׂבָּה או שעירת עזים (ויקר' ה ו). — ואמר המשורר: תהי תפלה תמור עולה ותשובה תמור כשבה, ושית עטרת מול קטורת לכפר שפת דבה (רמב"ע, מרי שגיון).