*, ש"נ, — סגולת דבר כָּשֵׁר: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות (קדוש' עב:). כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות (שם עו:). אמר ר' יוחנן (סריס חמה הוא) כל שלא ראה שעה אחת בכשרותו (יבמ' פ.). שבתחלה הבריות נוהגות בכשרות ובדבריו אלו (של בלעם) היו נוהגין בעריות (מד"ר במד' כ). אמר להם המלך מה לכם מצירין יגע זה בשתי (שעות) בכשרות מה שלא יגעתם אתם כל היום (שם קהל', מתוקה). — ומצוי בסהמ"א: כי צריך העד להיות תחלתו וסופו בכשרות (תשו' הגא', הרכבי מ). כל מי שחטא ולקה חוזר לכשרותו (רמב"ם, סנה' יז ז). כל טבח שהוא יודע הטריפות האלו והרי הוא בחזקת כשרות מותר לו לשחוט ולבדוק וכו' ואם יצאת טריפה מתחת ידו מנדין אותו ומעבירין אותו ואינו חוזר לכשרותו עד שילך למקום שאין מכירים אותו (הוא, שחיט' י יד). לא יצטרך השכל לדעת בכשרות זה אל התורה מפני כי השכל כבר שפט בכשרותו (ישועה בן יהודה הקראי, פי' מעשה בראש'). — ואמר הפיטן: תמימות וכשרות ועבדות וחרות באונך, וישוב וגרות וגבהות ושררות בגאונך (ר"י אבן גיאת, קנינך).