° 1, ש"ז, מ"ר כְּתִיבִים, — א) צורת המלה כמו שהיא כתובה במקרא, אעפ"י שהקריאה המסורה היא אחרת: ותקנו (בעלי המסרה) הספרים ההם בתכלית מה שאפשר וכו' ובמקומות אשר השיגם (את הספרים) ההפסד והבלבול עשו הקרי וכתיב להיותו מסופק במה שמצא (האפודי ז). אם היה הקרי וכתיב כפי מה שמצאו בספרים המחולפים וכו' אם כן איפה למה בפירוש הכתובים נסמוך תמיד על הקרי ולא על הכתיב וכו' היה לו לשום נוסחת הקרי מבפנים כי היא האמת והמסכמת עם הנקודה והכתיב ישים מבחוץ וכו' והנה רוב הקרי והכתיב שבא בספר ירמיהו כשתעיין בם ובעניינם תמצא כולם שהם מזה המין שכתבם ירמיהו כן בטעות ובשגגה וכו' אבל בתורת האלהים להיותה כולה מפי הגבורה וכו' לא נמצאו בו מקרי וכתיב אלא מעט מזער (ר"י אברבנאל, הקד' פי' ירמ'). והנה כאשר נתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה בענין קרי וכתיב עוד זה מצאתי שלא נמצא קרי וכתיב על ענין חסר ומלא לעולם ר"ל שלא נמצאת מלה בכל המקרא שהכתיב הוא מלא והקרי הוא חסר או להפך (ר"א בחור, הקדמ' ג למסור' המסורת). — ב) כמו כְּתָב: יראה ספר כתוב והוא לא הכיר הסופר באחד החושים שהקדמנו אך כתיבו מעידה עליו אם חכם באומנתו אם לא (ר"י קמחי, הקד' ספר הגלוי). — ג) §צורת המלים של הלשון כמו שהן צריכות להכתב עפ"י הדקדוק, Rechtschreibung Orthographie, נהוג בדבור העברי בא"י.