כֹּתֶשׁ

*, ש"ז, — כלי שכותשין בו את הזיתים לעצר אותם: המניח את זיתיו בכותש1 שימתונו שיהו נוחין לכתוש (טהר' ט ה).


1 נ"א בכופש, עי' זה.

ערכים קשורים