*, פ"ע, —  לִבְלְבָה הגפן וכדומה, הוציאה לולבים:  אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ (יומ' פא:). —  ובהרחבה, כל אילן מלבלב1, מתחיל לציץ ציץ:  מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות (יומ' לט:). — ואמר הפיטן:  בית יער הלבנון מלבלב מגדים וגומל, זהב פרוים פירות פרחיו עוד מהאמל (ר"מ נהוראי, אור יום הנף). —  °וגם התבואה, תחלת צמיחתה:  אפילו עדיין לא לבלבו החיטים (רש"י קדוש' סב:). — ובהשאלה, °לִבְלֵב השֶׁמֶשׁ, התחיל מעט מעט לצאת ולזרוח: בשעה שמאדים העולם וחמה מלבלבת לצאת כמות עשבים ואילנות שמבקשים להוציא עלין (תשו' הגא', גני', גנז"ב 92).