*, פ"ע, — לִבְלְבָה הגפן וכדומה, הוציאה לולבים: אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ (יומ' פא:). — ובהרחבה, כל אילן מלבלב1, מתחיל לציץ ציץ: מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות (יומ' לט:). — ואמר הפיטן: בית יער הלבנון מלבלב מגדים וגומל, זהב פרוים פירות פרחיו עוד מהאמל (ר"מ נהוראי, אור יום הנף). — °וגם התבואה, תחלת צמיחתה: אפילו עדיין לא לבלבו החיטים (רש"י קדוש' סב:). — ובהשאלה, °לִבְלֵב השֶׁמֶשׁ, התחיל מעט מעט לצאת ולזרוח: בשעה שמאדים העולם וחמה מלבלבת לצאת כמות עשבים ואילנות שמבקשים להוציא עלין (תשו' הגא', גני', גנז"ב 92).
1 בארמ': האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכ' מג:). היך דיקלא ילבלב פריו (ת"י תהל' צב יג).