*, ש"נ, — שה"פ מן לָבַשׁ: מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים (ספרא אחרי ד). לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכבת (ירוש' יומ' ג מ ג). (אסרתי לך) לבישת כלאים התרתי לך סדין בציצית (מד"ר ויקר' כב). וקצר בענין לבישת אהרן ובניו וכו' ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת הלבישה (רמב"ן שמות מ ב).