1 עי' הערה לקמן.

2 תרגום ד'' מזיא.

3 לא נתברר באיזה ספר מצא ר"ש בר"ש מלה זו. עכ"פ במשמ' אין לפקפק, וכך נקרא בשר זה בלשון ההמוני' של הערבי' בא"י לבלוב لبلوب, מ"ר לבאליב لباليب, וצולים ואוכלים אותו. והעיר דר' מזיא ע"ז לאמר: בספרותנו העתיקה אין שם מיוחד להאבר הזה, ורק האחרונים קוראים לו כבד הלבן: ונוטל הדרא דכנתא ומקליף קרום של חלב ממקום שמונח עליה כבד הלבן (אהל יצחק, הלכ' ניקור א י). ובמקום אחר שומן הכנתא: והן בני מעים שמונחין בצורת פ' ומחוברין בשומן ועליו מונח הכבד לבן והפוסקים קוראים אותו שומן הכנתא וכו' והיא מלאה חוטין דקין של דם וכו' והמנהג דאין מבשלין כ"א צולין תחלה (שם סג יב).