ב. לִבְלֵב
*, פ"ע, — צעק1, ובהשאלה, °לִבְלֵב תפלה וכדומ': נטפו טוחי זיע עולב, טפסת חן בבואי ללבלב, ימסוך פי צוף וחלב, יכין לו מחשבות לב (פתיח' תרי"ג מצות לרסע"ג). — °לִבְלֵב הַזֶּמֶר2, הוציא קול המיוחד לו: שור גועה אריה שואג וכו' ראם מצלצל גרפית מלבלב אדם מרנן (כסא שלמה, ביהמ"ד ילינק ה).
1 בארמ': נלבלבא לקובליהון (ת"י שמות יד יג).
2 בערב' לבלב لبلب, קול הכבש והתיש.