1, ש"נ, — חברה, צבור,Versammlung; assemblée; -ly: וירא את לַהֲקַת2 הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם (ש"א יט כ).  —  ואמר המליץ: שפה אחת ומלים אחדים היה בכל הארץ למיום ברא אלהים אדם וכו' עד ימי להקת שערה המובאת שמה מהרי החרמון (רסע"ג, הקד' האגרון).  ושלומכם עדת הצדק להקת היושר המון היראה אשר בהם נכללו כל מדות השבח יגדל מים עד ים (כתב הנגיד, בסוף גנזי קהיר, א' אדלר 49).  וכל הרואה אור מברקי ספיריו ופניניו, וללבבו יבין ויאורו עיניו, כאלו קבל מפיו ולמד עם להקת תלמידיו ובניו (רס"ע אבן דנאן, מאמ' על סדר הדורות). —  ואמר המשורר: ואיך אבוא בלהקת הפתאים והשכל הביאני חדריו, ואיך אלאה מצא פתח דברים ועמי נפתחו דלתי שעריו (רשב"ג, כשרש עץ).  העלי נא בת נאמני על לבבך מעמד סיני, ועני אל להקת מוני מה תענו צרים בני (ר"י הלוי, יעלת חן).  אייחד שם שוכן תרשישים, ארנן צדקותיו בלהקת ישישים, אף אמונתו בקהל קדושים (רשב"י, אייחד).  המון חיל שעיר, להקתם ככלה להסעיר, קול שאון מעיר (הוא, אלהי אקראך).  חדות רב תמצאו בלהקתכם, חסונים בצווי דת מלככם, ושמחתם לפני יי' אלהיכם (ר' שלמה, ב' סכות, אאמיץ).  ואני יושב עם סגולת גלת מליצים, ושואף ריח אבקת להקת משכילים נמרצים (ר"י חריזי, תחכמ' יו).  לולאותיו קשר בקשר של קיימא ואות ברית קדש אל נערץ בסוד להקותיו, להקותיו ומלאכיו לא זכו בעיניו ולציר נאמן הנחיל דתו ונתן שני לוחותיו (הקד' מתרגם פי' המשנ' לרמב"ם על מועד). — °וחבורה של אנשי צבא וכדומ': ואחריהם נמשכו כל עם המלחמה וידחקו איש את אחיו ויתבוללו להקה בלהקה רגלים ורוכבים זה בזה (מא"ג, הצרפתי' ברוסיה).  ומאתים איש מבני נערי פריז יצאו ראשונה ויתיצבו לעומת רוכבי הסוסים ואחריהם להקה אחת רוכבים ורגלים וכלי תותח ויעמדו בקשרי מלחמה (שם).   אך להקה אחת מצבא ד' עקמה דרכה מהקו אשר משך נאפוליון לה עד אשר פגעה בגבול רוכבי הרוסים (שם).  כששת אלפים איש רגלי במספר ושתי להקות רוכבים שומרים את אחוריהם (שם).  ויבקע אליה אבל לא בחיל גדול ובעם רב פעם אחת כי אם  מעט מעט  בלהקות להקות נפרדות עד כי הספיקה לטארמ' לשלוח  להקות  לקראת להקות וגדודים לקראת גדודים ויתחזקו ויעמדו על נפשם (שם). — וגם לבהמות וחיות: וטרדתי ודחפתי את לופינוס קיסר מהיכלו שהיה ישן בו בלילה והילכתי אותו בבית להקת חזירים וכלבים (היכלות רבתי ו). — ועדת צפרים: אברה תרים מרחפת, בספירים מעולפת, אל ההרים היא נשקפת, כי נכספה אל אהלה, להקת עורבים אותה רדפו, המון אויבים רעלה שאפו (ר"י נגארה, פזמונ' ע).