, פ"י, לָחֲצוּ, לְחַצְתֶּם, לֹחֲצִים, תִּלְחַץ, יִלְחֲצוּ, לֹחֲצֵיכֶם, לֹחֲצָיו, לֹחֲצֵיהֶם, תִּלְחָצֶנּוּ, יִלְחָצֵנִי, יִלְחָצוּם, — לָחַץ את פלוני, עשה לו לַחַץ, בגופניות או במוסריות, drücken, drängen; presser;  to press, squeeze: וַתִּלְחַץ (האתון) את רגל בלעם אל הקיר (במד' כב כה). — וּלְחָצוֹ בדבר, וכדומ': ראו כבא המלאך סגרו הדלת וּלְחַצְתֶּם אתו בדלת (מ"ב ו לב). — לָחַץ את פלוני לְמָקום, הכריחהו בכח הנשק וכדומ' לסג להמקום: וַיִּלְחֲצוּ האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק (שפט' א לד). — ובהשאלה במוסריות, לָחַץ את פלוני, התנהג אתו בקשי, בעָוֶל, bedrücken; oppresser; =press: וגר לא תִלְחָץ ואתם ידעתם את נפש הגר (שמות כג ט). וגר לא  תונה ולא תִלְחָצֶנּוּ כי גרים הייתם בארץ מצרים (שם כב כ). —  והאויב את העם הנתון תחתיו: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לֹחֲצִים אתם (שמות ג ט).  וימכרם יי' (את בני ישראל) ביד יבין מלך כנען וכו' והוא לָחַץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה (שפט' ד ב=ג).  וצידונים ועמלק ומעון לָחֲצוּ אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם (שם י יב).  ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הַלֹּחֲצִים אתכם (ש"א י יח).  כי ראה (אלהים) את לחץ ישראל כי לָחַץ אתם מלך ארם (מ"ב יג ד).  כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יי' אלהי הצבאות גוי וְלָחֲצוּ אתכם (עמו' ו יד). חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם יִלְחָצֵנִי (תהל' נו ב). וַיִּלְחָצוּם אויביהם ויכנעו תחת ידם (שם קו מב). — ואמר הפיטן: לחצו במרד זרע חסידיו, וגזרו גזרות לבני ידידיו, וירא יי' ויעורר חסדיו (משה בר' קלוני', אחרון פסח, מה מועיל). — לֹחֵץ, לֹחֲצִים, כמו שֵׁם: כי ינחם יי' מנאקתם מפני לֹחֲצֵיהֶם ודחקיהם (שפט' ב יח).  ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לֹחֲצֵיכֶם ואגרש אותם מפניכם (שם ו ט).  כי יצעקו אל יי' מפני לֹחֲצִים וישלח להם מושיע ורב והצילם (ישע' יט כ).  ופקדתי על כל לֹחֲצָיו (ירמ' ל כ). — ופָעו' *לָחוּץ, לְחוּצִים: לפי שהיה גלוי לפני הקב"ה שעתידין ישראל שיהיו משועבדים תחת אדום ויהיו דחוקים ולחוצים ביניהם (מד"ר במד' יא). —ואמר הפיטן: אין אלהות כאלהותך, ואין מפליא כשם תפארתך, כי שמותיך אלים מרוצים, בזכרך לחוצים להפליא נחוצים (שהי"ח ליום ה). — ובהשאלה, °בענין שקול הדעת וסברה: אבל במה שאין הצורך לוחץ אותם כל הרגשותם בטלות (מלמד התלמיד', בראש').  אבל ידמה שלחצתו התורה בזה הענין לחץ רב (רלב"ג, מלחמ' ה' ג ג). — °לָחַץ את פלוני אל הקיר, הכריחו בטענות וכדומה להודות דבר: ובזה האופן לחצתיו אל הקיר וכו' עד שגלה כל לבבו (יעבץ, מגי' ספר קיט). — *לָחַץ אשה, הכריח אותה להשמע לו: (כתוב) והבאתה (את היפת תאר ששבית במלחמה אל תוך ביתך) מלמד שלא ילחצנה במלחמה (קדוש' כב.).

— נִפע', נִלְחַץ, תִּלָּחֵץ, — לָחַץ את עצמו, נִלְחַץ אל הקיר, נגש ונדחק בחזקה: ותרא האתון את מלאך יי' וַתִּלָּחֵץ אל הקיר (במד' כב כה).

— פֻע', °לֻחַץ, — שלחצוהו: הן ידענו שאתה אל כל יצרת לבדך מאומה לא נגרעת, לעשות מלאכתך לא לוּחצת וגם לעזר לא נצרכת (שהי"ח ליום ה).

אוּץ. — *אָפַץ. — °אִצֵּץ. — °דָחַס. — דחק. — *חָבַס. — נָגַשׂ. —  * פחס. — * רצף.