°, ש"ז, —  כמו לַחַץ: רפו ידי עם עניי הצאן, רדו בהם שונאיהם בעני ולחצון, קום כי עליך לגדר פרצון, קוחם פקח וקרא שנת רצון (ר"א בר שמעיה, סליח' ג עשי"ת, תחרות). יהיו אמריי לרצון, ומלטינו מלחצון, ביד צר אנחנו כצאן (ר' יעקב, אל אשר טוב, מחז' ויטרי רכה). — ובמשמ' מוסרית: נקני מפשע וטהרני מלחצון, ושעה מהללך ובשרם עלצון (סליח' נעי', יהיו נא אמרי פי).