1, ש"ז, בהפס' לָחַשׁ, מ"ר לְחָשִׁים, — א) מין ממיני התכשיטים של האשה, Putzsache d. Frau; bijou de la femme; jewel: הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש וְהַלְּחָשִׁים הטבעות ונזמי האף (ישע' ג כ=כא). — ב) דברים של קסם לפעל על הנחש שלא ישך, Beschwörung; charme; incantation: שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לָחַשׁ (ישע' ג ג).  כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לָחַשׁ ונשכו אתכם נאם יי' (ירמ' ח יז).  אם ישך הנחש בלוא לָחַשׁ ואין יתרון לבעל הלשון (קהל' י יא). — צקון לַחַשׁ מוסרך, עי' בהערה למשמ' ד, ועי' מוסר, צקון. — ובסהמ"א, דברים בדבור או בכתב שלפי דעת המאמינים יש בהם כח לרפא מחלה מן המחלות: בחולי אחד וכתבו זה הלחש וריפא ג' פעמים וכו' נעשה קמיע של לחש זה מומחה וכו' ג' מיני לחש וכו' כל לחש ריפא שלש פעמים (רש"י שבת סא:).  כתב לחש אחד בשלש איגרות וריפאו שלשתן ג' בני אדם וכו' ודוקא לאותו לחש הוא מומחה אבל לשאר לחשים לא (תוספ' שם.).  כאשר אנו נפתים לשארית ההבלים מאצטגנינות ולחשים וקמיעות ונסיונות רחוקות מהטבע (כוזרי ד כג).  אדם זה ריפא ג' בני אדם כל חולי אחד משונה מחבירו וכל אחד מלחש משונה מחבירו שבאותו לחש שריפא זה לא ריפא זה (מרדכי שבת שמח).  כל דבר שיש בו רפואה פי' כגון לחשים מומחים וכו' ושאר לחשים שאינם ידועים מומחין יש בו משום דרכי האמורי (שם ש"ס).  כל לחש מותר ולא אסרו אלא באותם שבדקו ואינם מועילים (שו"ע או"ח שא).  שאלת בענין הלחשים שיודעים איזה נשים לאיזה מיחושים וכאבים וחלאים אם יש בהם משום דרכי האמורי וכו' ולר' חייא בר אבין לא נודע אמית' הלחשים רק שנים שזכר (שו"ת חות יאיר רלד). — ג) * בְּלַחַשׁ, אמר, דִבֵּר בְּלַחַשׁ, בקול נמוך, leise; à voix basse; in a low voice: תלמיד אחד היה לר' אליעזר שהיה שונה בלחש לאחר ג' שנים שכח תלמודו (ערוב' נד.).  זה שראוי למסור לו דברי תורה שניתנה בלחש (חגי' יד.). ד) °כנוי לתפלה2:  גלה כבודו עלי לדרשי, בצר לי קראתיו ולא נטשי, אילי וחילי ולא בזה לחשי (משה בר קלוני', אחרון פסח, אצולים).  מאזין קול לחש רינת לשון כל צבא השמים משתחוים לו (פתיח' לעבודה מנה' צרפת בסוף ספר צונץ על הפיוטים). — ובכלל °דברי תחנה ובקשה: תשמע ברגע כל הקולות, זעק ולחש וכל התפלות, אף תבין אל כל מעשיהם, ברגע תחקור כל לבביהם (שהי"ח ליום ג).  ולולי תפלתו ותחנתו אשר ערך לפני ה' ושיחו הטוב אשר שפך ולחשו אשר יצק מה היו נחשבים ג' מאות איש נכח מדין ועמלק (יוסיפון, פרק פה). — ובמשמ' סוד, כונה נסתרה: יודע התורה על אמתתה ומבין לחשיה (מלמד התלמי', חיי שרה).