* 1, —  קל לא נהוג.

— הִפע', *הִלְחִית, מַלְחִית, —  הִלְחִית הכלב, הוציא לשונו מפני לאוּת ועיפוּת, ובכלל היה עיף מאד:   schnauben haleter, être exténué; to  toll (the tongue), be exhausted:  לאחד ששילח את חמורו ואת כלבו לגורן והטעינו לחמורו לתך ולכלבו ג' סאים והיה החמור מהלך והכלב מלחית פרק ממנו סאה ונתן על החמור וכן שני וכן ג' ספרי דבר' שמג.