1, ש"ז, סמי' לֵיל, מ"ר *לֵילִים, סמי' *לֵילֵי, — הזמן מאחרי שקיעת החמה ועד זריחתה למחרתו, שאין השמש מאיר לארץ ולדרים עליה, Nacht; nuit; night: לֵיל שמרים הוא ליי' להוציאם מארץ מצרים (שמות יב מב). שיתי כַלַּיִל צלך בתוך צהרים (ישע' יו ג). השיר יהיה לכם כְּלֵיל התקדש חג (שם ל כט). — *ומ"ר בסמי': מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון (סוכ' ב ו). אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח אינו אסור אלא עד לילי הפסח (נדר' ח ה). אין משיאין לילי זמנו אלא לילי עיבורו (ירוש' ר"ה ב נח.). ויו"ט של עצרת ויו"ט הראשון של פסח ולילו (סופרים כ ט). — ואמר המליץ: מה ארכו רגעי לילי אשר לא נבקע בם שחר גם ירחי הועם בעבי מאפל וכוכבי נשפי אספו נגהם (אגר' מנחם ב"ס לחסדאי). — ואמר הפיטן: ואתה פסחת בחצי ליל על פסחים, באכלם זבחי פסחים, ובעצם היום הוצאתם שמחים (ר"א קליר, ב פסח, בעשר מכות). — והמשורר אמר: הכל היום נסיעה וחניה וכל ליל מלון עיפה כאיה, וכל בקר נדד ישחק בביתי יערב מנדד עיני בבכיה (ר"ש הנגיד, הכל היום). ואל תתנו פוגת ליין בליליכם (הוא, עליכם). לאֹם במדבר נחיתו בצל חסדך כסיתו סכתה בענן, ומליל וקרתו ומשמש וחמתו בצל שדי יתלונן (ר"י הלוי, יום נחית). ליל ככושי היהפך עור לעולם ורקיע כנמר ואיך יחסר חברברת (הוא, עין נדיבה). וליל בואך חשבתיו לי כמו מלאכי זעם בעת בואם בעברה, כפרעה ליל אשר טבע בים סוף כמו המן ביום נתלה בקורה (ר"י חריזי, תחכמ' ו). — °ודמיון לשחרות: עד נבקעו משחור טוריו (של השיר) שחרים וכן חוברו כהתחברות אפל באשמרת, טוריו כליל ועניניו כשחר כמו עלמה בעד שערה לחיה מסתרת (ר"י הלוי, עין נדיבה). — ובהשאלה, כנוי לשערות שחורות: ושלח כוכביו כרועה ישלח על פני שדה עדריו, וכראות מרכבות יומם יסופון ואיש יפרדו מעל חבריו, וליל קדקדו ימשח במו טל לפני כי יגלח שעריו (רשב"ג, כשורש עץ). שמש בפניך וליל תפרשי על זהרו עבי קוצותיך, משי ורקמה הם כסות גופך אבל החן והיפי כסות עיניך (ר"י הלוי, מה לך). — °שָׂם לבו כליל, נמלא תוגה ואבל: ותני לחייך למורטים ואל תמנעי מרוק פנים, אולי בכבדות יגונים יקלו הזידונים, והיי אחות לתנים ורעיה לבנות יענים, וכליל לבך שיתי וקדרות לבשי ואט לכי (הוא, ירושלם האנחי). — וכנוי מליצי לזמן הצרות, הרדיפות, הסכלות והבערות: הקיצה עמי עד מתי תישנה, הן גז הליל השמש האירה, הקיצה שא עינך אנה ואנה, וזמנך ומקומך אנא הכירה (יל"ג, הקיצה עמי).
1 משֻתף לכל לשונ' השמיות, בארמית לילא, בערב' ליל ليل.