לַֽיְלָה

1, ש"ז, בהפס' לָֽיְלָה, מ"ר לֵילוֹת, — כמו לַיִל: ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לָיְלָה (בראש' א ה).  ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הַלָּיְלָה (שם יד).  את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הַלַּיְלָה (שם יו).  עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום וָלַיְלָה לא ישבתו (שם ח כב).  ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הַלָּיְלָה (שם כ ג).  ארבעים יום וארבעים לַיְלָה (שמות לד כח).  אתא בקר וגם לָיְלָה (ישע' כא יב).  והיה כחלום חזון לַיְלָה המון כל הגוים הצבאים על אריאל (שם כט ז).  נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לָיְלָה ירמ' לא לד.  שראשי נמלא טל קוצתי רסיסי לָיְלָה (שה"ש ה ב).  והיה יום אחד הוא יודע ליי' לא יום ולא לָיְלָה והיה לעת ערב יהיה אור (זכר' יד ז).  לך יום אף לך לַיְלָה אתה הכינות מאור ושמש (תהל' עד יו).  תשת חשך ויהי לָיְלָה בו תרמש כל חיתו יער (שם קד כ).  חצות לַיְלָה אקום להודות לך (שם קיט סב).  בנשף בערב יום באישון לַיְלָה ואפלה (משלי ז ט).  ותקם בעוד לַיְלָה ותתן טרף לביתה (שם לא יה).  בשעפים מחזיונות לָיְלָה בנפל תרדמה על אנשים (איוב ד יג). —  בְּלַיְלָה, בַּלַּיְלָה:  ולמשל ביום וּבַלַּיְלָה (בראש' א יח).  הייתי ביום אכלני חרב וקרח בַּלַּיְלָה (שם לא מ).  וילן שם בַּלַּיְלָה ההוא (שם לב יד).  ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בְּלַיְלָה אחד (שם מ ה).  ועברתי בארץ מצרים בַּלַּיְלָה הזה (שמות יב יב).  כי בבקר בבקר יעבר ביום וּבַלָּיְלָה (ישע' כח יט).  קומו ונעלה בַלַּיְלָה ונשחיתה ארמנותיה (ירמ' ו ה).  ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בַּלָּיְלָה (שם לו ל).  קומי רני בַלַּיְלָה2 לראש אשמרות (איכ' ב יט).  את השמש לממשלת ביום וכו' ואת הירח וכוכבים לממשלות בַּלָּיְלָה (תהל' קלו ח-ט).  צעקתי בַלַּיְלָה נגדך (שם פח ב).  יומם השמש לא יככה וירח בַּלָּיְלָה (שם קכא ו).  לא יכבה בַּלַּיְלָה2 נרה (משלי לא יח).  את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בְּלַיְלָה להאיר להם (נחמ' ט יט).  גם בַּלַּיְלָה לא שכב לבו (קהל' ב כג). —  ולַיְלָה3, במשמ' בלילה:  ויקם פרעה לַיְלָה הוא וכל עבדיו (שמות יב ל).  וברדת הטל על המחנה לַיְלָה ירד המן עליו (במד' יא ט).  ויבא אלהים אל בלעם לַיְלָה ויאמר לו (שם כב כ).  כי בחדש האביב הוציאך יי' אלהיך ממצרים לָיְלָה (דבר' יו א).  ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי חיל וישלחם לָיְלָה (יהוש' ח ג).  ועתה קום לַיְלָה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה (שפט' ט לב).  ויסבו עלי את הבית לָיְלָה אותי דמו להרג (שם כ ה).  נרדה אחרי פלשתים לַיְלָה ונבזה בהם (ש"א יד לו).  וברא יי' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לָיְלָה (ישע' ד ה).  ויברחו ויצאו לַיְלָה מן העיר דרך גן המלך (ירמ' לט ד).  ואקום לַיְלָה אני ואנשים מעט עמי (נחמ' ב יב). —  ובפרט יומָם וָלַיְלָה:  לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לָיְלָה לפני העם (שמות יג כב).  ויי' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך וְלַיְלָה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם וָלָיְלָה (שם יו כא).  כי ענן יי' על המשכן יומם ואש תהיה לַיְלָה בו (שם מ לח).  והגית בו יומם וָלַיְלָה (יהוש' א ח).  ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לָיְלָה (שפט' ו כז).  ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לָיְלָה (ש"ב כא י).  ונעמיד משמר עליהם יומם וָלַיְלָה (נחמ' ד ג). —  לַיְלָה וְיוֹמָם:  ופחדת לַיְלָה ויומם ולא תאמין בחייך (דבר' כח סו).  חומה היו עלינו גם לַיְלָה גם יומם (ש"א כה יו).  לַיְלָה ויומם לא תכבה (ישע' לד י).  תרדנה עיני דמעה לַיְלָה ויומם ואל תדמינה (ירמ' יד יז).  להיות עינך פתחת אל הבית הזה לַיְלָה ויום (מ"א ח כט).  לַיְלָה ויום אצרנה (ישע' כז ג).  שלשת ימים לַיְלָה ויום (אסת' ד יו). —  הַלַּיְלָה, במשמ' זה הַלַּיְלָה:  איה האנשים אשר באו אליך הַלַּיְלָה הוציאם אלינו (בראש' יט ה).  לינו פה הַלַּיְלָה והשבתי אתכם דבר (במד' כב ח).  הנה אנשים באו הנה הַלַּיְלָה מבני ישראל (יהוש' ב ב).  אם אינך ממלט את נפשך הַלַּיְלָה מחר אתה מומת (ש"א יט יא).  אל תלן הַלַּיְלָה בערבות המדבר (ש"ב יז יו).  כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הַלַּיְלָה לאיש וגם ילדתי בנים (רות א יב).  ליני הַלַּיְלָה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל (שם ג יג). —  ועם כל"ם:  יומם יפגשו חשך וְכַלַּיְלָה ימששו בצהרים (איוב ה יד).  יום ליום יביע אמר ולילה לְלַיְלָה יחוה דעת (תהל' יט ג).  שמר מה מִלַּיְלָה (ישע' כא יא). —  ומ"ר:  כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לֵילוֹת (ש"א ל יב).  וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לֵילוֹת (איוב ב יג).  ועל משמרתי אנכי נצב כל הַלֵּילוֹת (ישע' כא ח).  על משכבי בַּלֵּילוֹת בקשתי את שאהבה נפשי (שה"ש ג א).  איש חרבו על ירכו מפחד בַּלֵּילוֹת (שם ח).  להגיד בבקר חסדך ואמונתך בַּלֵּילוֹת (תהל' צב ג).  ברכו את יי' כל עבדי יי' העמדים בבית יי' בַּלֵּילוֹת (שם קלד א).  כן הנחלתי לי ירחי שוא ולֵילוֹת עמל מנו לי (איוב ז ג). —  ובתו"מ כמו במקרא:  מזכירין יציאת מצרים בלילות וכו' ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות (ברכ' א ה).  חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון (שם ב ה).  מה נשתנה הלילה הזה (של פסח) מכל הלילות (פסח' י ד).  ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות (זבח' ה ג).  היום הולך אחר הלילה (חול' ה ה).  מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בביתו של בייתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהילכות פסח כל אותו הלילה עד קרות הגבר (תוספתא פסח' י יב).  שלא הוסיף לה (על כתובתה) אלא בשביל חיבת לילה הראשון (ירוש' כתוב' ה כט ג).  אל תצא יחידי בלילה (פסח' קיב:).  גיהנם שדומה ללילה (יבמ' קט:).  צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמה יונית (מנח' צט:).  ובקדשים לילה הולך אחר היום (חול' פג.).  כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו (תמיד לב:).  לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון (נדה יו:).  בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה (מד"ר ויקר' לה). —   ובל"נ:  לפי ששינת העצרת עריבה והלילה קצרה (מד"ר שה"ש, פשטתי). —  ובסמי' °לֵילַת:  ולי ריע ושבתו סרוחה בלי הועיל לאין קצה ותכלה, תדמה לי ללילת הסתיו כי ארוכה היא וקרה ואפילה (משה דרעי, לקו"ק צא). —  ואמר הפיטן:  אז רוב נסים הפלאת בלילה, בראש אשמורות זה הלילה, גר צדק נצחתו כנחלק לו לילה (ר' ינאי, אז רוב נסים, ליל הסדר). —  °לֵילוֹת שחורים:  וביום י"ב ממנו (מן קאנון א'ׂ) מתחזק הקור והוא תחלת הלילות השחורות והם ארבעים לילה עשרים מהחדש הזה ועשרים מהחדש הבא אחריו (ר"א בר"ח הנשיא, העבור ג ט). —  *ובהשאלה לזמן של צרות:  אמרו ישראל לישעיה רבינו ישעיה מה יוצא לנו מתוך הלילה הזה אמר להן המתינו לי עד שנשאל כיון ששאל חזר אצלן וכו' אמר להן לא כשאתם סבורים אלא בוקר לצדיקים ולילה לרשעים בוקר לישראל ולילה לאוה"ע (ירוש' תענ' א סד.). —  *וכנוי למלאך:  א"ר יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם (במלחמתו עם המלכים) לילה שמו (סנה' צו.). —  *וכנוי למלאך הממונה על ההריון:  אותו מלאך הממונה על הריון לילה שמו ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני (נדה יו:). —  °בְּנוֹת לַיְלָה, עי' ערך °בַּת לַיְלָה.

*אגרת בת מחלת. —  אשׁמוּרה. —  אשׁמֹרת. —  בֹּקר. —  חֲצוֹת. —  חשׁךְ. —  °יקיצה. —  ירֵח. —  ישׁן. —  כוכבים. —  לְבָנָה. —  לילית. —  לין. —  מלון. —  מלונה. —  *עמוד השחר. —  ערב. —  *שׁחרית. —  שֵׁנָה.



1 מלעיל, וההא הנוספה היא סי' הפעול הקדום, וכמו בערב' לילא'  ﻠﯿﻠَﺍ.

2 כך הקרי, והכתיב בליל.

3 עי' הערה להערך.

חיפוש במילון: