ש"ז, — כמו לַיִל: כי בְּלֵיל שדד ער מואב נדמה כי בְּלֵיל שדד קיר מואב נדמה ישע' יה א. שמר מה מִלֵּיל שם כא יא. — ואמר הפיטן: במו (בלולב ואתרוג) להלל, בזמר והלל, ביום ולא בליל, לאין לפניו ליל יוצ' א סכות, אקחה בראשון. יום יחלה חרג לזמן סחר, יעל עלי לב כי סוף לֵיל שחר ר"י אבן גיאת, את מחזה. ועם נדבות בני אבות קוראי שמע ישראל, רצה ניבם מחל חובם מעביר יום ומביא ליל ר"י בן זבדא, ראו ספר.