לִימוֹן

° 1, ש"ז, מ"ר לִימוֹנִים, — פרי עץ דומה לאתרוג ויש בו מיץ חמץ,  Citrone;      -ron; lemon: ויטה המזון אל החמוצים וכו' מי הבוסר ומי לימון ומי רמון והכבושים העשויים בחומץ (קאנון ד א ד ד ).  לימון קר קובץ ויחזק האצטומכא ויועיל בכל ענין שיאכלוהו (מ' אלדבי, ש"א ה).  ואחר השתיה תאכל מעט מהלימון (דרך ישרה, שע' הסגול').  הרואה אתרוג (בחלום) נעשה הדר לפני קונו וכו' האוכל לימון יבא לידי עניות (ר"ש אלמולי, פתרון חלומ' ב ב ג).



1 משק' קיטור.  ונזכר בא"ב של בן סירא לימוניא: תפוחים תאנים שקמים אתרוגין ענבים ספרגלים אגסים בטנים פלפלין ולימוניא.  בערב' לַימונ ليمون ולקוח מפרסי', ואומרים כי עקרו בלשון הודית לימו, ובסנסקרית נימבוקו. 

חיפוש במילון: