, פ"ע, עתי' אָלִין, יָלִין, וַיָּלֶן, תָּלֶן, תָּלַן, יָלִינוּ, תָּלִינוּ, נָלִינָה, —  כמו לוּן:  היש בית אביך מקום לנו לָלִין (בראש' כד כג).  סורו נא אל בית עבדכם וְלִינוּ ורחצו רגליכם וכו' לא כי ברחוב נָלִין (שם יט ב).  וַיָּלִינוּ ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני (שם כד נד).  ויאכלו לחם וַיָּלִינוּ בהר (שם לא נד).  ויפגע במקום וַיָּלֶן שם כי בא השמש (שם כח יא).  וַיָּלֶן שם בלילה ההוא (שם לב יד).  ויאמר אליהם לִינוּ פה הלילה והשבתי אתכם דבר (במד' כב ח).  ויבאו עד הירדן הוא וכל בני ישראל וַיָּלִנוּ שם טרם יעברו (יהוש' ג א).  והנחתם אותם במלון אשר תָּלִינוּ בו הלילה (שם ד ג).  ויבאו המחנה וַיָּלִינוּ במחנה (שם ו יא).  וַיָּלֶן יהושע בלילה ההוא בתוך העם (שם ח ט).  ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא וְלִין  ויטב לבך וכו' וישב וַיָּלֶן שם וישכם בבקר וכו' ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערוב לִינוּ נא הנה חנות היום לִין פה וכו' לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת וְנָלִין בה (שפט' יט ו=יא).  ויאמר האיש הזקן שלום לך וכו' רק ברחוב אל תָּלַן1 (שם כ).  אם יָלִין איש אתך הלילה (ש"ב יט ח).  ויבא שם אל המערה וַיָּלֶן שם (מ"א יט ט).  לִינִי הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל (רות ג יג).  אל אשר תלכי אלך ובאשר תָּלִינִי אָלִין עמך עמי ואלהיך אלהי (שם א יו).  צרור המור דודי לי בן שדי יָלִין (שה"ש א יג).  לכה דודי נצא השדה נָלִינָה בכפרים נשכימה לכרמים (שם ז יב=יג).   ביער בערב תָּלִינוּ ארחות דדנים (ישע' כא יג).  באו לִינוּ בשקים משרתי אלהי (יוא' א יג).  הישבים בקברים ובנצורים יָלִינוּ (ישע' סה ד).  הנה ארחיק נדד אָלִין במדבר (תהל' נה ח).  ושבע יָלִין בל יפקד רע (משלי יט כג).  בחוץ לא יָלִין גר דלתי לארח אפתח (איוב לא לב).  איש ונערו יָלִינוּ בתוך ירושלם (נחמ' ד יו).  וסביבות בית האלהים יָלִינוּ (דהי"א ט כז). —  ובתו"מ:  ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלם (אבות ה ה).  אפילו מצאו חברו ואמר לו לין פה עת חמה הוא עת צינה הוא למחר משכים והולך (ערוב' נב.).  הרועים וכו' ושומרי פירות בזמן שדרכן ללין בעיר הרי הן כאנשי העיר בזמן שדרכן ללין בשדה יש להן אלפים (אמה) לכל רוח (שם עג.).  מעשה ועמדו קינים בירושלם בדינרי זהב אמר רשב"ג המעון הזה אם אלין הלילה עד שיהא בדינרין (ב"ב קסו.). —  ובהמה:  היאבה רים עבדך אם יָלִין על אבוסך (איוב לט ט). —   ודברים לא בע"ח:  ולא יָלִין חלב חגי עד בקר (שמות כג יח).  לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא יָלִין לבקר זבח חג הפסח (שם לד כח).  ולא יָלִין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר (דבר' יו ד). —  ובמשמ' שהה זמן במקום, נמצא שם:  איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק יָלִין בה ועתה מרצחים (ישע' א כא).  כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תָּלִין בקרבך מחשבות אונך (ירמ' ד יד).  ואף אמנם שגיתי אתי תָּלִין משוגתי (איוב יט ד).  נפשו בטוב תָּלִין וזרעו יירש ארץ (תהל' כה יג).  אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תָּלִין (משלי יה לא). —  והעין לָנָה בדבר, שהתה, התבוננה לדבר:  אם לא התלים עמדי ובהמרותם תָּלַן2 עיני (איוב יז ב).