°, ש"ז, מ"ר לַמְדָנִים, — מי שלומד הרבה, מי שיודע ללמוד: והסכימו כמו עשרה מחשובי הקהל אנשי המעשה וכו' עם הלמדנים שיש בכאן ועם זקני העיר לענשו (שו"ת הרא"ש יז ח). איש אחד מן הלמדנים הוסיף טעם להחמיר (שו"ת ריב"ש כח). אז לא היו בכל לשון הצרפתים מחמשה לששה למדנים בין רבנים (שם רע). לא ידעתי במה זכו הלמדנים המתחלקים מאותם המעות (תשו' מהר"י קולון ו). והרי אנו רואים שהרבה והרבה ספקות נופלות בין הלמדנים ואין איש יכול לעמוד על בירור הדבר (שם קע). שאלה ממרחק באה אלי מלמדן מופלג חריף ובקי (שו"ת חות יאיר ח). שיצא לו שם למדן מופלג וכו' וגדר למדן האמתי אשר זה קנה חכמה ועלה ונתעלה (שם קכג). כי ידוע שלמדן גדול היה ואיש חסיד ומדקדק מאד במעשיו ובתפלותיו (הלבוש, או"ח רצד א). יש לשלמה קאסטילו אח למדן וירא שמים (שו"ת שמש צדקה ב ו). הקשני למדן אחד ג' קושיות (שו"ת חת"ם, חו"מ כח). ראיתיך מנצח ומתגבר נגד למדן אחד (שם, או"ח פד). איני יודע באמת מה המערכה הזאת אשר נפלה בגורל הלמדנים כי לעולם הם תשושי כח (שארי' הנחלה סא). הלמדן יגשש וימשש ולא ירד לעומק כמה שרשי מלות (שם פג). מה שכתב אדם כשר למדן ירא שמים (ר"י עמדין, גת דרוכה). האיש הזה אשר אני נושא מליצה בעדו הוא למדן מהלל בגמרא ופוסקים (מא"ג, דביר ב, מכת' ב).