*, ש"ז, — דִבָּה רעה, üble Nachrede; calomnie suspicion; discredit: ת"ר מקושש זה צלפחד וכו' דברי ר"ע אמר לו ר"י בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כסיתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק (שבת צו:).  אסור לאדם שיצא בניצוצות שעל גבי רגליו מפני שנראה ככרות שפכה ומוציא לעז על בניו שהן ממזרים (יומ' ל.).  (אשה אחת באה לפני רב יוסף) אמרה לו אני שהיתי אחר בעלי עשר שנים וילדתי אמר לה בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים (יבמ' לד.).  שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים (כתוב' קג.).  בייחוד דאשת איש לא (מלקין) שלא תהא מוציא לעז על בניה (קדוש' פא.).  שלא להוציא לעז על מים המרים (סוט' ט:).  שלא להוציא לעז על בניהם (ב"מ פד.).  אמר לו (עכן) יהושע בגורל אתה בא עלי אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד מכם הוא נופל א"ל בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה א"י שתתחלק בגורל (סנה' מג:).  שלא להוציא לעז על בתי דינין ועל העדים (שם מד:).  ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמרו לו לר"א והלא נצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום (נדה יג.).  אמרו רבותינו שלא להוציא לעז על בשרו של משה לכך לא נצטרעה היד עד שיצאה מחיקו (מד"ר שמות ג).  אמרו רבותינו שני דברים היו קדושים וגדולים וכסבורין בני אדם שהם קשים וכדי שלא להוציא לעז עליהם כתב בהן דבר גדול של שבח וברכה ואלו הן קטרת וארון (שם במד' ד).  נשבע שיגרש את אשתו וכו' אומרים לו בני אם תגרש את אשתך אתה מוציא לעז על בניך ואומרים העם מפני מה נתגרשה אמן של אלו ולמחר קוראים להם בני גרושה (רמב"ם, שבוע' ו יא). — °ומ"ר: ותהי הרעה הולכת וגדלת עד ששתי הכתות נלחמו במונשפלייר בהכה ופצוע והוצאות שם רע ולעזים מגונים (ר' הלל, מכת' ע"ד ספרי הרמב"ם).