*, — כמו לָכֵן: אין משלמין אלא ממין על מינו לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית ימתין לקשואין של מוצאי שביעית וישלם מהם (תרומ' ו ו). היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנים ודאי (אם אמר ) טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם ארעי לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינן מתקנין אלא דמאי (מעשר' ב א).  הנוטע שורה של ה' גפנים בש"א כרם ובה"א אינו כרם עד שיהו שם ב' שורות לפיכך הזורע ד' אמות שבכרם בש"א קידש שורה אחת ובה"א קידש ב' שורות (כלא' ד ה).  איזו היא דרך רחוקה וכו' מאסקופת העזרה ולחןץ אמר ר' יוסי לפיכך נקוד על ה (שבמלת רחוקה בפסוק בדרך רחוקה) לומר לא מפני שרחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ (פסח' ט ב). בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו' לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל ושבח וכו' ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה ( שם י ה).  בירך התחילה (הסוטה) בעבירה תחלה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה ירך תחלה ואח"כ הבטן (סוט' א ז).  שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו וכו' אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו ולפי שבא על י' פלגשי אביו לפיכך נתנו בו עשרה לונביות ( שם ח).  רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה המתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן ( שם ח ה).  קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע לידה לפיכך אם רצה הבעל  לחזור יחזור (גיט' ו ג).  שנים ששלחו שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהם לזו ושניהם לזו לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל (שם ט ה).  אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן לך כתובתיך לפיכך אם רצו יורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה (כתוב' ד יב).  לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו איבד עולם מלא ( סנה' ד ה).  ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביו"ט לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול (בכור' ט ה).  המפקיד מעות אצל השלחני אם צרורין לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא מעל אם מותרים ישתמש בהם לפיכך אם הוציא לא מעל (מעי' ו ה).  מדות הלח קדש לפיכך בירוציהן קדש ומדות היבש חול לפיכך בירוציהן חול (מנח' ט ה).  אפי' שור שוה אלף דינרין ואין לו ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט לפיכך אם מת מת למוכר (חול' ה ד).  ומודה ר"י ביושבת על המשבר ומתה ויצא ממנה רביעית דם שהיא מטמאה משום כתם אמר ר' יוסי לפיכך אינה מטמאה באהל (נדה י ה).  חלב בהמה טהורה אינו מיטמא טומאת נבילות   לפיכך הוא צריך הכשר חלב בהמה טמאה מיטמא טומאת נבילות לפיכך אינו צריך הכשר (עוקצ' ג ט).  אם אמרת בתם שאינו משלם את הכופר לפיכך בסקילה תאמר במועד שהוא משלם את הכופר לפיכך לא יהא בסקילה (מכי' משפט' י).  אם אמרת באדם (צרוע או זב) שמטמא עלי משכב ומושב לפיכך טעון שילוח  (מחוץ למחנה) תאמר בכלים שאין מטמאין על גבי משכב ומושב לפיכך לא יטענו שילוח (ספרי במד' א).  שכל דבר ששתיקתו פטורה נאמן להחמיר לפיכך פרושו להקל פטור (תוספתא דמאי א ח).  שבמדה שמדדה בה מדדו לה היא עמדה לפניו לפיכך כהן מעמידה לפני הכל לראות קלונה היא פירסה סדין לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחה תחת רגליו היא קישטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כיחלה לו את עיניה לפיכך עיניה בולטות (שם סוט' ג ב-ג).  גוי שעשה ע"ז מותרת עד שתיעבד  לפיכך יכול לבטלה (שם ע"ז ה ד).  מכה יש בה מבפנים לפיכך מפלת כמין קליפות אדומות (שם נדה ד ג).  אדם הראשון דמו של עולם וכו' וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה  (ירוש' שבת ב ה:).  לפי שמדד בכפישה לפיכך מדדו לו חכמים בכפישה (שם יבמ' יג יג ג).  היא (הנדה) קילקלה בחדרי בטנה לפיכך תלקה בחדרי בטנה (שבת לא:).  מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינה אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר (תענ' ב:).  לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה (קדוש' ל.).  השוכר את הפועל לשמור את התינוק לשמור את הפרה וכו' אין נותנין לו שכר שבת לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן ואם היה שכיר שבת וכו' נותן לו שכר שבת לפיכך אם אבדו חייב באחריותן (נדר' לז.).  היא (הסוטה) קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה היא הראתה לו באצבע לפיכך ציפורניה נושרות וכו' היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה היא השקתו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש (סוט' ט.).  הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה הרי הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם לפיכך כשהוא פודה פודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ( ב"ב עב.).  שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבין אע"פ שאין מכירין לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי ר"מ וחכ"א אין כותבין אלא א"כ מכירין לפיכך כשהוא גובה אין צריך להביא ראיה (שם קלח:).  אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו לפיכך כשהוא תורם מוסיף על החיצון שבו ותורם (שם קמג).   הוא  כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחית המתים (סנה' צ.).  ובדמו (של חלזון) צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים (מנח' מד.).  ת"ר תולה כשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת שבעה שלא טבלה לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת דברי רשב"י רבי אומר אינה תולה לפיכך שתיהן מקולקלות (נדה ס.).  (שאלו את ר' יהושע) מפני מה האיש יוצא ראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה אמר להן דומה לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם לפיכך יוצאה וראשה מכוסה ומפני מה הן מהלכות אצל המת תחלה אמר להם על ידי שגרמו מיתה לעולם לפיכך הן מהלכות אצל המת תחלה וכו' ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת אמר להן על ידי שכיבתה נשמתו של אדה"ר לפיכך ניתן לה מצות נר שבת (מד"ר בראש' יז).  ויאהב יצחק את עשו לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רידהו וכו' וכיוצא בו עשה דוד באדוניה שלא רידהו ביסורין ולא גער בו ולפיכך יצא לתרבות רעה (שם שמות א).  לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש נכנס אצל אחר אמר להם הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני וכו' הראשון אינו לחיים לפיכך אמרתי שיאכל כל מה שירצה אבל זה שהוא לחיים אמרתי הזהרו בו (שם ל).  שהיו (הלוים) צדיקים וכו' לפיכך גידלם הקב"ה בישראל כארז הזה (שם במד' ג).  שהיה (יהושע) משמש את משה ביום ובלילה וכו' לפיכך כיבדו הקב"ה (שם יב).  לסוף ארבעים יום התחילו המלאכים אומרים לפני הקב"ה רבש"ע לא כך אמרנו לך לא תתן את התורה להם לפיכך כשביקש הקב"ה לכתוב אותם להם שנית לא היו המלאכים מניחים אותו (פסיק' רבתי כה). — ומצוי בסהמ"א: שבע כפולות בג"ד כפר"ת חקקן חצבן וצרפן וצר בהם כוכבים בעולם וכו' וז' ארצות וז' שבתות לפיכך חבב השם ב"ה שביעיות תחת כל השמים  (ספ' יציר' ד ג).  אנחנו עמך בני בריתך וכו' עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו וכו' קראת אותו ישראל וישורון לפיכך אנחנו חיבים להודות לך ולשבחך (ברכ' השחר, לעולם).  אעפ"י שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו (רמב"ם, ת"ת ג יג).  הואיל ויש לו לאדם לטלטל בכל המרובע שהוא ארבע אמות וכו' לפיכך אין המעביר או הזורק ברשות הרבים חייב (הוא, שבת יב יח).