1, ש"ז, מ"ר לֵצִים, — א) אדם קשה, גאותן: כי אפס עריץ וכלה לֵץ2 ונכרתו כל שקדי און ישע' כט כ. זד יהיר לֵץ שמו עושה בעברת זדון משלי כא כה. — ב) מי שדרכו ללוץ לכל דבר, להתיחס לכל דבר בקלות דעת, בלצנות: יסר לֵץ לקח לו קלון וכו' אל תוכח לֵץ פן ישנאך משלי ט ז-ח. בן חכם מוסר אב וְלֵץ לא שמע גערה שם יג א. בקש לֵץ חכמה ואין שם יד ו. לא יאהב לֵץ הוכח לו אל חכמים לא ילך שם יה יב. לֵץ תכה ופתי יערם שם יט כה. בענש לֵץ יחכם פתי שם כא יא. גרש לֵץ ויצא מדון וישבת דין וקלון שם כב י. — ומ"ר לֵצִים: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לֵצִים לא ישב תהל' א א . אם לַלֵּצִים הוא יליץ ולעניים יתן חן משלי ג לד. נכונו לַלֵּצִים שפטים ומהלמות לגו כסילים שם יט כט. — ואמר בן סירא: לב כבד ירבו מכאביו ומתהולל מוסיף עון על עון מכת לץ אין לה רפואה כי מנטע רע נטעו ב"ס גני' ג כז-כח. נוגע בזפת תדבק בידו וחובר אל לץ ילבש דרכו שם יג א. וגם על היין אל תתגבר כי רבים הכשיל תירוש ככור בוחן מעשה לוטש כן שכר למצות לצים שם לד כה-כו. — ובתו"מ: שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים אבות ג ב. ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה כת ליצים וכת חניפים וכת שקרנים וכת מספרי לשון הרע סוט' מב.. וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ וכו' מושבו מושב לצים קדוש' מא.. רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו ליצים סנה' קא.. — ואמר המשורר: אני אעש לאל שירים כפולים עלי נסים אשר עשה כפולים, אשר יליץ לכל לצים ויתן כלבם לענוים העמלים ר"ש הנגיד, הלי תעש. — ובהשאלה, כנוי ליין: לֵץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם משלי כ א.
1 בערב' לַטּ' لَظّ ועי' הערה לקמן.
2 השם עריץ מלמד על חברו לץ שהכונה כאן לאדם קשה וכדומ', וכמו שפרש הכתוב בעצמו את השם לץ בזד יהיר. ובמשמ' זו משמש בערב' השם לַטּ' لَظّ, אמר אלג'והרי: רג'ל לט' עשר מהשׁדד, — ר"ל עז וקשה.