לָצוּת

*, ש"נ, — כמו לָצוֹן: פה שהוא מפיץ דברי לצות (מד"ר שה"ש, מצאוני). על ידי שנפקרו לדבר לצות (שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים